מוריס אל מדיוני ואני

.

יולי 2007

באחד משיטוטיי בחנות דיסקים, משך את עיניי האלבום Samai Andalou של פסנתרן בשם מוריס אל מדיוני. הדיסק היה אי שם במדף המוזיקה ה"אתנית" והוא תואר שם בכמה מילים כפסנתרן אלג'יראי יהודי שנחשב לאחד ממייסדי סגנון ה"ראי" באלג'יריה לפני 50 או יותר שנים. חשבתי לעצמי- פסנתרן אלג'יראי? זה חייב להיות טוב. קניתי את הדיסק.

בדרך הביתה קראתי את החוברת, עוד לפני ששמעתי את המוזיקה. הופיע בתוכה סיפור החיים של אל מדיוני שסופר בשתי פסקאות על ידי עצמו: כנער השיג בשוק הפשפשים פסנתר שהביא אחד מהחיילים האמריקאים והתחיל לנגן רומבה קובנית במועדוני החיילים האמריקאים והצרפתים. בהמשך ובעקבות מפגש עם נגנים מוסלמים, הוא התחיל לשלב את הסגנונות הללו עם המוזיקה ה"שעבית", סגנון שהיה בניצניו באותם שנים, וכך נוצר השילוב שנשמע כמו בואנה ויסטה המרוקאית. הוא מעולם לא למד נגינה ולא קורא תווים.

הגעתי הביתה ומיד הכנסתי את הדיסק למערכת. בשמיעה ראשונה, התגלו צלילים מוכרים אבל חדשים לגמרי. המקצבים והמנגינות של המוזיקה הצפון אפריקאית שמוכרת לי מילדות, אבל היה בהם גם איזה טוויסט ייחודי- פלמנקו, ג'אז, סלסה קובנית. לא ניתן לתאר במילים את ההרגשה בשמיעת מנגינות כאלה בפעם הראשונה.

בנסיעה הבאה ברכב עם ההורים שמתי את הדיסק, ואני רואה את אמא שלי מתלהבת. "זו המוזיקה של אבא שלי, אני בטוחה שהוא מכיר אותו". סבי, סימון דהן, באותו זמן כבר היה חולה מאוד ובכל זאת הוא זכר את אל מדיוני כשהשמענו לו את הדיסק. סבתי, אסתר דהן, זכרה אותו טוב וידעה לספר עליו הרבה דברים. מסתבר שהם חיו באותה שכונה בעיר אוראן באלג'יריה, ברובע היהודי של העיר. כולם הכירו את כולם והסתבר שהוא ניגן בבר מצווה של מי שהיה הסנדק שלי. היא סיפרה שהוא היה בחור חתיך ושהיא שמעה שהבת שלו גרה בארץ. לא חשבתי שיצא לי לדבר על מוזיקה עם סבתא שלי, אבל בהמשך היא וחברות שלה סיפרו לי גם על קבוצת המוזיקאים היהודים שהיו באוראן באותה תקופה וכמובן משם הגענו למה שהוביל לבסוף לעזיבתם של כל היהודים, שלא מרצונם כמובן. את כל הסיפורים האלה, כמובן שלא שמעתי לפני כן, בטח שלא בבית ספר אבל גם לא בבית. סבתא שלי לא חשבה שהסיפורים האלה אמורים לעניין מישהו.

ככל שהזמן עבר, אהבתי יותר ויותר את האלבום הקסום הזה. חלק מהקטעים היו מוכרים מביצועים אחרים אבל הסתבר שהם של אל מדיוני בעצמו- "אהלן וסהלאן" של להקת שפתיים- שיר שנשמע בכל אירוע משפחתי מרוקאי ו"אנא בחבאק" שבוצע ע"י טיפקס בעברית. התחלתי להבין שהמוזיקה הצפון אפריקאית- ששמעתי עד אז בחתונות ובפיוטים של שבת בבית הכנסת- ושזלזלתי בה כחלק ממרד הנעורים שלי, היא עולם שלם של מוזיקה מדהימה שאני חייב להכיר ולהיכנס לתוכה. הסולמות העולים ויורדים, המקצבים המהפנטים. השירים שבחלק האחרון שלהם המקצב משתנה. יצירות שהן פרי דורות של אבלוציה והשפעות של עולם שלם. האם ניתן לכל זה להישכח?

ינואר 2008

התחלתי לאט לאט להתאהב במוזיקה אנדלוסית. עד כדי כך, שהצטרפתי להורים שלי למנוי לתזמורת האנדלוסית באשדוד. בתוכניה של עונת המנויים ראיתי שבקונצרט השלישי יתארח לא אחר ממוריס אל מדיוני, "הפסנתרן האלג'יראי היהודי האגדי, ממייסדי סגנון הראי שמגיע במיוחד מצרפת…" שיבחו אותו בתוכנייה. חיכיתי לקונצרט הזה בהתרגשות כמה חודשים.

כשהגיע אותו ערב, הלכנו לבית יד לבנים באשדוד. כרגיל, אני הייתי הצעיר ביותר בקהל שהורכב כמעט כולו ממרוקאים בגיל של ההורים שלי ויותר. אבל מה אכפת לי, אני פה בשביל המוזיקה ובקונצרט הזה במיוחד, לראות בהופעה חיה אמן ענק שהיה באותו זמן שלי ורק שלי. על הבמה- שילוב של נגנים מרוקאים מבוגרים, עם נגנים צעירים בני גילי, וקבוצת נגניות מיתר רוסיות. ובצד- פסנתר כנף שחור בוהק מחכה למאסטרו. משום מה הפסנתר קיבל איזה מטען היסטורי שגרם לו להיראות קצת תלוש לסיטואציה, וזה הוסיף לנופך הגרוטסקי של הערב. הקונצרט היה מעולה במיוחד. המגע של אל מדיוני על הפסנתר הורגש לכל אורכו, גם בקטעים בהם ליווה את התזמורת וגם כשניגנו קטעים שלו.בסוף הקונצרט אמרתי לאמא שלי, בואי נלך לדבר איתו! התחלנו ללכת לכיוונו, הוא בדיוק ירד מהבמה לכיוון הקהל (בזמן ששאר הנגנים הלכו לאחורי הקלעים). אמא שלי התחילה לדבר איתו בצרפתית- "הבן שלי מעריץ אותך". הוא התפלא. ביקשתי ממנה לשאול אותו למה הוא לא מופיע גם לבד, והוא אמר שאולי בביקור הבא. תוך משפט וחצי בהם נזרקו שמות של אנשים ומקומות לאוויר, הסתבר שהוא מכיר את כל המשפחה הרחוקה והקרובה שלי שחיה בצרפת. הוא סיפר באותם רגעים בלתי נשכחים לאמא שלי שהוא זוכר שאבא שלה עבד באלג'יריה תמיד מאוד קשה. זה היה נכון גם עשרות שנים אחרי שדרכיהם נפרדו – אל מדיוני לצרפת והמשפחה שלי לישראל. אמא שלי אומרת שמעולם לפני כן לא שמעה אדם זר מדבר על אבא שלה ואומר דבר כל כך נכון. תוך כדי שאנחנו מדברים והולכים הצענו לו טרמפ למשפחה המארחת שלו באשדוד והנה אני מוצא את עצמי איתו במכונית. הוא ניסה לדבר איתי צרפתית ועברית ולשכנע אותי להיות פסנתרן- "רק צריך פרקטיס… פעם הבאה שאני ביזראל, אני רואה אותך בפיאנו" עם מבטא צרפתי- מרוקאי כבד.

אוגוסט 2008

עברה כמעט שנה. מוריס אל מדיוני בא לארץ כמו שהבטיח, ועשה הופעת סולו בתל אביב. המיקום- מועדון לבונטין 7 שהחלל שלו נמצא במרתף אפל משהו, ובדרך כלל משמיע מוזיקת שוליים. תהיתי איך אמן יהודי כזה גדול ומוערך שממלא אולמות בחו"ל ואף זכה בפרס מוערך של ה- BBC, שנחשב לאחד הפרסים החשובים בעולם המוזיקה, כאן בישראל במקום למלא את בית האופרה או היכל התרבות, מגיע למרתף של לבונטין. אבל, כמו שאומרים "לטובה"- קיבלנו את מוריס בגירסא אינטימית וקרובה.

הזמנתי 4 כרטיסים- אני, אבא, אמא וממי- אמא של אמא. לפני ההופעה באנו למוריס ודיברנו איתו, סבתא שלי הזכירה לו מאיפה הם מכירים, שוב נזרקו כל השמות של המכרים לאוויר, והוא אמר לנו בערבית "אני שמח לראות אתכם". שמחתי שהבנתי. אחר כך הוא וממי החליפו ברכות והשיחה ביניהם זרמה כמו חברים מהשכונה, מה שבעצם לא היה רחוק מהמציאות.

בשורות הראשונות בקהל ישבו אנשים ונשים בגיל של ממי, יושבים על כיסאות כמו קונצרט, לבושים בחליפות ושמלות ערב. אווירה שונה ממה שהמקום מכיר. מאחור- צעירים בגילי עומדים עד אפס מקום. מעניין מה הקשר שלהם ואיך הם הגיעו לכאן. על הבמה: מוריס על פסנתר כנף. יחד איתנו נגנים צעירים על דרבוקה, קחון וקונטרה בס. הנגנים נראו מודעים לכך שהם מנגנים עם אגדה חיה.

ממי באותה תקופה הייתה מטפלת וסועדת את פפי, שלאיטו דעך, והחיים שלה היו באמת קשים. ראיתי על העיניים שלה שהערב הזה החזיר אותה לגיל עשרים, כשהיו נפגשים בבית קפה או באירוע משפחתי באוראן. באמצע ההופעה מוריס התחיל לשיר את שירו "אוראן אוראן" שהוא שיר אהבה וגעגועים לעיר החוף הזו, ואמר שהוא יודע שיש בקהל אנשים מהעיר ולהם הוא מקדיש את השיר. ממי קרנה, אור של געגועים וזכרונות נעורים יצא ממנה והגיע אלי במבט שלה. הרגשתי שהיא שמחה שהמוזיקה הזאת מעניינת אותי.

יוני 2010

ממי חולה. האישה הנערצת שכל החיים הייתה משענת למשפחה שלמה, דועכת. אחרי שפפי (סבא) נפטר, עברה על ממי שנת אבל. אחרי האבל בא הסרטן. הסרטן התחיל לאכול אותה מבפנים, והיא ידעה את זה. בטיפולים ובאשפוזים בבתי חולים הייתי עושה הכל כדי לשמח אותה. הייתי לוקח את נגן המוזיקה ושם לה את מוריס אל מדיוני ליד האוזן. כשעוד הרגישה טוב, הייתה מספרת לי סיפורים על החיים בחוץ לארץ, על החברות שהיו לה כשעברה לארץ ועל כל תלאות הדרך שעברה מעיירה בסהרה אל העיר הגדולה ומשם לאשדוד.

שבועיים לפני שנלקחה, תוך כדי סבל נוראי, השמעתי לה בבית החולים את השיר "מולאטי" של מוריס ולמשך חצי ממנו היא זמזמה וזזה עם הקצב. אני לא אשכח את הדקה השמחה הזאת.

אוקטובר 2010

כבר שלושה חודשים עברו, קשה להאמין. חודשים בלי ממי. היה חודש של אבל והלם, אחריו הקושי האמיתי הוא בשיגרה בלי האישה האהובה.

זקן חכם אמר שבלי מוזיקה החיים היו טעות. כמה שהוא צדק. את האתר הזה אני מקים כזכר וכגל-עד לממי ולדור שלם של נשים מיוחדות שאין ועוד לא יהיו כמותן. נקים את האתר גם כדי לתת את המקום הראוי ליוצרים ואמנים גדולים כמו מוריס אל מדיוני, פסנתרן בן שמונים מהעיר של סבתא וסבא שלי רחוק רחוק באלג'יריה, נגן שחיבר באצבעות העדינות שלו הפרש של שתי דורות כאילו לא היה. המנגינות והקצב לא מתו ולא ימותו לעולם.

 

22 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. חבל שלא קראתי את הבלוג בזמן שמוריס אל – מדיוני הופיע בארץ. חבל לי שהחמצתי את ההופעה בלבונטין 7. אשמח לדעת אם יופיע שוב

  2. מוזיקאי מדהים. תודה, אופיר, על שגרמת לי להכיר אותו.

  3. הי אופיר רק אתמול היינו גם אנחנו בלבונטין 7.מדיוני הוא באמת מוזיקאי נפלא הייתי בכמה מהופעותיו.
    רציתי לתקן לך טעות "אהלן וסהלן " זה לא של להקת שפתיים אלא של מדיוני בעצמו הוא כתב אותו מילים ולחן.חוץ מזה הסיפור שלך על ממי שלך היה מרגש וזה הוסיף לך עוד כמה נקודות.
    זיוה

    • היי זיוה
      ברור, לא התכוונתי לרגע שהשיר המקורי הוא של שפתיים
      אופיר

  4. איזה פוסט נהדר.
    גם מרגש וגם מעניק את הזכות לשמוע מוזיקה מדהימה שבטח לא הייתי מגיע אליה בדרך אחרת.

  5. נהנתי והחכמתי מדבריך המרגשים, מצפים לעוד הופעות מוצלחות בעתיד, ויש עתיד!!!

  6. פוסט נפלא, ומרגש. בזכות המוסיקה של אל-מדיוני ואפילו יותר – בזכות הסיפור על סבתא שלך. תמשיך ככה!

  7. כתבת יפה, נשמעת חוויה מרגשת להכיר את האגדה.
    גם אני הייתי בלבונטין בזמנו.. היה מעולה.

  8. הייs

  9. אופיר! ריגשת אותי עד דמעות, חבל שלא ידעתי את כל הסיפור הורי ז"ל יכלו להנות מאוד ( פפה ומומו).
    אני ילידת אוראן,ושאבתי את כל המוזיקה מבית אבא פשוט מדהים, ישר כוח וד"ש לאבא שלמה.

  10. שלום אופיר
    תודה רבה לך על הפוסטים המעניינים והקליפים המצויינים שלהפסנתרן הנפלא ! האם תוכל לומר אם יש לו עוד הופעות החודש בארץ? ומה שמות הדיסקים שהוציא עד כה. כל עידכון כאן יתקבל בשמחה ובברכה. יישר כוחך.

    • The truth just shines thruogh your post

  11. אהלן גולש יקר, תודה על המחמאות
    דיסקוגרפיה:
    Pianoriental
    Cafe Oranלדעתי הטוב ביותר שלו. נדיר בארץ אבל אפשר להזמין ממנו באמאזון וכאלה.
    Descerada Oriental (עם רוברטו רודריגז). גם כן נדיר במקומותינו. עליו הוא זכה ב- 2007 בפרס הביביסי.
    Ahla Ouassahla (אלבום נדיר ביותר עם לין מונטי- יש לי עותק)
    Samai Andalou- אלבום יפה שאפשר למצוא בחנויות דיסקים בארץ.
    מבחינת הופעות היו בביקור הנוכחי שתיים ואם תרצה לראות אותו בקטנה, אנחנו מצלמים קליפ בראשון הקרוב ברוטשילד 12 בשעה 12.

    • היי אופיר
      תודה רבה רבה על הפרוט.
      זה מכניס אותי ממש לאתגר, לנסות ולהגיע לכל ארבעת הדיסקים שלו :)…….
      אינני יודע אם אתה מכיר פסנתרני ג'ז מן העבר , אבל הוא בהחלט בשורה אחת עם יובי בליק האגדי, ועם טלוניוס מונק . מודה ומתוודה שלגמרי במקרה ראיתי לפני שבועיים שלושה משהו עליו ברעננה, הסתקרנתי , וממש נשבתי בקיסמו המוסיקלי, שהוא די נדיר בעיני.
      תודה על ההזמנה להגיע ביום ראשון לרוטשילד 12 . אשתדל…קצת לא פשוט באמצע יום עבודה…האם תעלה את הקליפ לאתרך? אשמח גם אם תכוון אותי לחנויות מוסיקה שבהן לדעתך אוכל למצוא ולו שניים שלושה מתוך הרביעיה שמנית.
      יישר כוח על תשובתך ובעיקר- על טעמך המוסיקלי המשובח!

      • בטוח שיהיה לזה קישור בעמוד פייסבוק שלנו. אם אתה לא מצליח להשיג את הדיסקים שלו תגיד לי ואעזור לך

  12. אפשר להוריד את את אל מדיוני באתר ההורדות gravity.

  13. אומרים עליו שמנגן ללא קריאת תווים , תארו לעצמכם אם היה מגיל צעיר לומד לגן בצורה הקלסית ,את כל יסודות המוזיקה המערבית המוכרת , קריאה וכתיבת מוזיקה בתווים וכל הנלווה לכך , והיה מושך כל העגלה הזו לכיון המוזיקה שהוא מתמחה בה היום , אז היה פיצוץ של מוזיקה .
    לדעתי גם ככה המוזיקה שלו מעולה , רק היא צריכה להיות פחותה בליווי כלים אחרים שמשתלטים על הרקע . …לציין שזו דעה של אדם שזו לו הפעם הראשונה ששומע את המוזיקה של מוריס (בתוכנית של פרנס ) .

  14. שלום לך אופיר,
    רציתי אתמול לרכוש כרטיסים להופעה של אל-מדיוני ביום שני בהרצליה. נאמר לי ששהופעה בוטלה, עקב העובדה שהוא נפל לפני ימים אחדים ושבר את ידו. האם ידוע לך משהו על כך? ומה מצבו? יד של פסנתרן ומוזיקאי כזה צריכה את הרופא הטוב ביותר….!

  15. הוא מגובס ל- 5 השבועות הקרובים ומרגיש טוב…
    תוכל לראות אותו (אמנם רק שר את שיריו ועם נגנית מחליפה) באירוע שאנחנו מארגנים ב- 24.8 בבארבי ת"א.

  16. אופיר, כתבה מקסימה, התרגשתי מאוד לקרוא אותה:)
    אני מאוד אוהבת את מוריס אל מדיוני ותהיתי אם יש לך מושג לגבי הופעות שלו בקרוב בישראל?
    המון תודה ושבוע נפלא
    אשרת

  17. זאפה תל אביב
    כניסת קהל 20:00 תחילת מופע 22:00
    כרטיסים בטלפון 9080*
    הנחה, במכירה מוקדמת, למציינים בקופה קוד לאדינו, להתראות
    כרטיסים גם באתר זאפה

    • מתי למה כמה? :)

3 טרקבקים לפוסט
הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות