להיות חזק
אופיר טובול
ילד, איפה זה בית ספר גבעת גונן?
בוא אחרי, אני בדיוק הולך לשם
גם אתה הולך לאירוע של שבועות בבית ספר?
כן
מה אתה עושה פה?
הזמינו אותי להעביר לכם הרצאה על מוזיקה מזרחית
וואלה. איזה מוזיקה אתה שומע?
מזרחית. לא רק מזרחית, הרבה סגנונות.
וואלה. לא רואים עליך.
למה?
לא יודע, יש לך שיער ארוך.
מגיעים לבית ספר "גבעת גונן", אני נפרד מהמלווה המזדמן שלי. פעם ראשונה בחיים אני מגיע לשכונה הזאת, הקטמונים. האירוע אליו הוזמנתי הוא "תיקון ליל שבועות", כדי להעביר הרצאה על מקורות המוזיקה המזרחית- נושא מוזר להעביר לילדים שמכירים כל שיר מזרחי מג'ו עמר ועד עומר אדם. הרעיון הוא להעביר הרצאה על מוזיקה מזרחית, נושא שמעולם לא נכנס עבור התלמידים הללו לקטגוריה של "חינוך" או "תרבות" שיש מה להרצות עליה.
התלמידים הפגינו בקיאות מושלמת בחומר. ילד בן 8 שישב בקהל הכיר כל שיר ששמתי וידע לספר על זוהר ארגוב "הוא נפל לסמים ונכנס לכלא ושם הוא התאבד". חבורת בנות שישבה בצד כל הזמן ביקשה שירים: "שים יוסי עדן, שים דודו אהרון"- שירים שהן שומעות יום ביומו, ועדיין היה חשוב להן לשמוע אותם שוב, והפעם בקונטקסט מכובד- באודיטוריום של ביץ הספר, מול המורות והמנהלת. השמעתי את דאוד אל כווייתי ודודו טסה, שרית חדד ורמי בנדלי (הם נקרעו מצחוק מהגירסא המקורית של do you love me), נוריאל ואיברהים טטליסס. הנערים שישבו שם, הקשיבו בסבלנות לשעה וחצי של הרצאה על הדבר שהם הכי אוהבים בעולם- מוזיקה.
גולת הכותרת של הערב הייתה הופעה בת שיר אחד של קבוצת נערים בכיתה ט', עם קטע ראפ שלא היה מבייש את סאבלימינל. ברצינות, זאת אולי הפעם הראשונה ששמעתי קטע ראפ בעברית בדיוק כמו שראפ אמור להישמע. שאלתי אותם- מה זה הדבר הזה? וכך גיליתי את סיפור הלידה של השיר "להיות חזק":
נדב הבר, שהוא מורה למוזיקה ביום וסקסופוניסט בלילה (בין לבין הוא כותב לנו כאן את הפוסטים המאלפים על ג'אז) ועמית אליאסי, עובד סוציאלי מסור, נפגשו עם הקבוצה פעם בשבוע במשך שנתיים, בשיעור קבוע במערכת השעות. התהליך התחיל בשיעורי היפ הופ בכיתה ח'. בכל מפגש צפו יחד בקליפים של היפ הופ אמריקאי וישראלי. הם ראו את הקליפים והיו מדברים על המסר ועל המוזיקה. בכיתה ט' עברו שלב והתחילו לדבר על להפיק שיר משלהם.
נדב ועמית ביקשו מהקבוצה לבחור נושא לשיר. הנערים העלו נושאים שקשורים לספורט, לבנות, לבית הספר ולשכונה. בסוף הם הצביעו בעד "השכונה". לאט לאט הם סיפרו דברים שקורים בשכונה- פשע, סמים, אלימות. הם ניסו לרשום הכל בחרוזים.
בשלב הבא, נכנסה הקבוצה לאולפן של המוזיקאי יהודה אשש. הם בחרו קצב, מזרחי כמובן. יהודה הציע ליווי מסויים והקליטו יחד דמו ראשוני.
נדב ועמית אירגנו מפגש עם הראפר המעולה קלקידן בנושא הטקסט של השיר. הם נכנסו שוב לאולפן עם התיקונים שהושפעו מקלקידן והקליטו את השירה. את הגירסא הראשונה והלא גמורה העלו ליוטיוב ותוך חודש הגיעו לאלף צפיות.
אחרי ההופעה הקצרה שנתנו באותו ליל שבועות, הייתי בהלם. הנוער המקסים הזה, שמוגדר על ידי המערכת הנורמטיבית אוטומטית כ"נוער בסיכון", "ילדים מופרעים" ושלל כינויים אחרים, שכל חייו יאלץ להילחם בממסד כדי לפלס דרך לחיים בכבוד, למשך 5 דקות היו בפיסגת העולם בהופעה קטנה מול כל בית הספר והראו כמה כוח יש להם שמחכה לפרוץ.
נדיר לראות פרוייקט חינוכי שמצליח להעצים נוער באמת. נדיר לראות מורים כמו נדב הבר וענת לוזון, ועובד סוציאלי כמו עמית אליאס, שאוהבים את התלמידים ומדברים בשפתם. צוות שמצליח להתרומם מעל למערכת החינוך המדכאת- שדואגת בכל הזדמנות להשפיל את התרבות של נערים בכל הפריפריה. התוצאה של התהליך החינוכי היא שיר נפלא, גם מוזיקלית וגם טקסטואלית.
שמעו את השיר הזה, שתפו אותו עם חבריכם בכל דרך אפשרית. תנו לנוער מהקטמונים לדבר אליכם.
להיות חזק / תלמידי כיתה ט': נדב אברהם, דניאל אהרון, אורי זהר, אלעד כהן, מאיר כהן, סתיו מיכאלי, עמית ניסים, בניה פורת, טאצ'ילו יואב קאסה, בן שנצר
להיות חזק
שום דבר לא יפיל אותי
הולך אחרי הלב שלי
/
יש דקירות, יש גניבות, אצלנו בשכונות
בלגאנים, עניינים, הכל יכול להיות
אצלנו השוטרים אוכלים סרטים
חוויה קולנועית גדולה מהחיים
כי יש פשע ברחובות, אנשים הולכים מכות
אפילו יש בנות שיודעות לתת פצצות
כי הבתים לא בטוחים, לשם כולם פורצים
מהחלון הם נכנסים, וכסף הם לוקחים
השוטרים לא עוזרים ,את הגנבים הם לא תופסים
את האמת הם לא אומרים, רק לוקחים עוד מיסים
/
להיות חזק
שום דבר לא יפיל אותי
הולך אחרי הלב שלי
אנשים כמוני עוצרים לרגע
חושבים פעמיים, לא שולפים את הברטה
הולך אחרי הלב שלי
/
כל השכנים את המשטרה מקללים
את המקצוע של האמא של השוטר מזכירים
גונבים מהעניים ולא מהעשירים
כי המשטרה שומרת על בעלי האמצעים
תעבור במלחה – כל בית מצלמות
כל חצי דקה יש שתי ניידות
אצלנו בשכונה – מתקשרים למשטרה
עושה טובה ובאה אחרי שעה
אצלנו בשכונה, אלכוהול ומנה
שותים ומזריקים כל החבורה
רובים, סמים, רק את זה הם מבינים
גניבות, רציחות ואגרופים לפנים
רק עומדים ומסתכלים, בבתי משפט מסתבכים
אותי מאשימים כי אלה החיים
/
להיות חזק
אני חזק על חבל דק
כמעט נזרק, נשאר לבד
הולך אחרי הלב שלי
אנשים כמוני עוצרים לרגע
חושבים פעמיים, לא שולפים את הברטה
הולך אחרי הלב שלי
/
בכל השכונות תמיד משפצים
רק אותנו משאירים בשיכונים
כל היום נרקומנים מהמרים
ובסוף היום את הכסף מפסידים
אנשים שותים
על הספה זרוקים
את הילדים עוזבים
אלה לא חיים
תראו את יוסי
היה בסמים, אכל מהפחים
נהרסו לו החיים
היה בקנטים בלי דרך חזרה
תנחשו היום למי יש משפחה
בכל שכונה יש פשע
אבל אנחנו מחפשים את הישע
/
להיות חזק
שום דבר לא יפיל אותי
הולך אחרי הלב שלי
אנשים כמוני עוצרים לרגע
חושבים פעמיים, לא שולפים את הברטה
הולך אחרי הלב שלי
Like this:
Comments
9 Responses to “להיות חזק”טרקבאקים
Check out what others are saying...-
[...] במסגרת שיתוף הפעולה של העוקץ עם בלוג המוזיקה קפה גיברלטר document.getElementById("fbLike").setAttribute("fb:like:locale", "en_GB"); 0 [...]
פנטסטי!
עולה אצלי בבלוג עם קישור אליך וכמובן אני מפיץ לכל עבר!!!!
אהבתי מאווד
יואו אופירי איך אני גאה בך. ומקנאה, חייבת להודות.
יאללה לחיי הרצאות רלוונטיות ומחנכות שכאלו כדרך קבע, עד שיהיו מובנות מאליהן, אמן!
מעולה ! תודה רבה
בית הספר גבעת גונן, גם בימיו הטובים יותר או טובים פחות, תמיד ניחן באנשי חינוך מסורים ונדירים שהצליחו לגעת בלב התלמידים. אם את כל חכמת הרחוב שצברו הילדים בקטמון, הייתה יודעת מערכת החינוך לנווט למקומות הנכונים (כמו בפרויקט הנ"ל), היינו זוכים לרנסנס תרבותי.
איזה פוסט מגניב. שלחתי לחברים שעוסקים בהוראה, זה מעורר השראה.