פסטיבל הפיוט: פיוט ביום שאחרי המהפכה (וכרטיסים במתנה!)

מאת: מרב ליבנה דיל

» מתי בפעם האחרונה האזנתם לארבעים דקות רצופות של יצירה במופע? בעידן שלנו זה נשמע כמו נצח. פסטיבל הפיוט הרביעי ייפתח בחלק ראשון של המופע הפותח, שיכלול ארבעים דקות נגינה של חומרים נדירים מעיראק. חטיבה אחת ומתמשכת של מקאם בבלי שאינה מתחנפת או מתנצלת אלא שמה במרכז את יופי המוסיקה והיצירה המוסיקאלית היהודית.

הפייטן דוד מנחם, מהמנהלים האומנותיים ומבצע במופע הפותח 'מקאם בבלי', מספר ל"קפה גיברלטר" על עבודת השחזור המוסיקאלית שעבר יחד עם קבוצה מכובדת של נגנים שלמדו את הפיוטים והמנגינות במיוחד לקראת מופע זה: "זו הייתה חוויה אישית מרגשת שהצריכה אותי לדייק מנגינות ששמעתי כילד מסבא שלי ולא מתנגנות כיום, גם במוסיקה העיראקית כבר לא שרים כך היום, והיינו צריכים לחבר נתק של 60-70 שנים". במופע יבוצעו גם שירי אהבה עממיים, שאת רובם הלחינו מוסיקאים יהודים בעיראק, לצד פיוטי שמחה וחומרים עתיקים בני מאות שנים. "הייתי צריך לחדד את הערבית שלי לקראת האירוע, וגם הנגנים למדו הכול מחדש כי אלו אינם המקצבים הרגילים של המוסיקה הערבית, מהות המופע היא החיבור של הישן מאוד, עם מה שהתרחש לפני כמה עשורים, לצד יצירה חדשה שלנו שנוצרה לכבוד המופע" אומר דוד מנחם.

דוד מנחם בשבחות ליהודי בבל-

השנה יתקיים פסטיבל הפיוט בפעם הרביעית. יועלו גם השנה מופעים היסטוריים ונדירים כמו 'מקאם בבלי' או 'שירת היהודים ההררים', לצד מופעים עם מוסיקה מוכרת בהם יוכל הקהל לזמזם ולהצטרף לפייטנים ולזמרים. "השנה ישנו דגש על הקהילתיות של עולם הפיוט" אומר יאיר הראל, המנהל האומנותי והוגה הפסטיבל, "יתקיימו אירועים קהילתיים ברחבי ירושלים שיתנו מקום גם לקולות השונים מהקהילה. הפיוט הוא לא שירה רק של אומנים ואנחנו לא רוצים להיות מוזיאון של פיוטים, ישנם רבדים שונים לעולם הזה והפסטיבל נותן מקום לכולם".

בקריית יובל, גילה ונחלאות יתקיימו אירועי פיוטי שישלבו את הכוחות המקומיים ופייטני השכונות. בנוסף,  בכל ערב לאחר המופעים המרכזיים, יתקיימו אירועים הפתוחים לקהל הרחב שיוזמן להשתתף ללא תשלום במעגלי פיוט, שירה וריקודים ותחתום את הפסטיבל מסיבה של מוסיקה ערבית, בלקנית ופיוטים (בניצוח קפה גיברלטר).

אחד הפייטנים הותיקים והמוערכים שישתתפו בפסטיבל הוא ר' חיים לוק, המעלה על במות שיתופי פעולה דרך עולם הפיוט עם סגנונות מוסיקאליים מגוונים ויוצר יחד עם נגנים מכל העולם. בפסטיבל ישיק ר' חיים לוק עם "תזמורת ירושלים החדשה" בה חברים מיטב הנגנים הפועלים כיום בישראל ובעולם (עומר אביטל, דניאל זמיר, אבישי כהן ועוד…).

תזמורת ירושלים החדשה (14 דקות)-

ר' חיים לוק ושיתופי הפעולה המרעננים שהוא מבצע על בימות ברחבי העולם מסמלים את האלמנט החזק ביותר שעולה מהמהפכה התרבותית שעברה על עולם הפיוט בשנים האחרונות והוא השימוש בפיוט כשפה וכגשר לשיח תרבותי. אם הפיוט התקיים בעבר כשפה של רוב העם היהודי והיווה דרך לתקשורת בפיוטים משותפים, להם היו לחנים מגוונים בכל העולם, חוזר הפיוט להיות שפה ושיח, דרך המילים והמוסיקה.  המופע החותם של הפסטיבל הוא דוגמא אחת לכך, ומשלב יצירה מקורית של זמרים ישראלים כמו ערן צור ואפרת גוש עם פיוטים עתיקים בלחנים מסורתיים שמוגשים בביצוע ופרשנות אישית. ההרכב "פיוט & רול" נולד בבית מדרש הלל לזמרי ישראל שנותן את המקום לשיח הזה ומעודד אותו- על שולחן אחד לומדים יוצרים וזמרים המגיעים מסגנונות ועולמות שונים, את נכסי התרבות המוסיקאלית היהודית. במופע החותם יארח ההרכב (דודי לוי, ערן צור, ארז לב ארי, ניצן חן רזאל ונגנים) את עלמה זהר, אפרת גוש ואילן דמרי במופע שיעלה על הבמה שירים ופיוטים העוסקים במעגלים שונים- אדם מול עצמו, אדם והזולת ואדם ואלוהיו.

ארז לב ארי ודודי לוי ב"מי האיש"-

דיאלוג נוסף שנמצא בבסיס העיסוק בפיוט ומתחיל להתחזק הוא השיח עם העולם הערבי. בבית המדרש לזמרים לומדים הזמרים גם ממוסיקאים ערבים, ודוד מנחם המלמד בקבוצה מודה כי הוא מרגיש מחובר יותר למוסיקה הערבית מאשר לעולמם המוסיקאלי של הזמרים, כי מבחינתו זוהי הקרקע המוסיקאלית עליה צמח "כמו שהפיוט היה גשר בין המוסיקה העכשווית והעולם שלנו הפייטנים, כך הפיוט ישמש כגשר לשלום, זו הדרך היחידה שמהווה שפה משותפת לנו ולערבים".

אז מה באמת השלב הבא של עולם הפיוט מעבר לדיאלוג היהודי-ערבי? אחרי שמאות פיוטים נחשפו מחדש, אחרי שהציבור הרחב יכול לשמוע פיוטים בדיסקים הרבים שיצאו בשנים האחרונות, אחרי שמופעי פיוט או ביצוע פיוטים בהופעות של גדולי הזמרים הם כבר המובן מאליו?

אחת הדרכים החשובות במעבר מהשימור להחייאה היא יצירה מחדש- הלחנה של פיוטים קיימים, כתיבה של פיוטים חדשים, אך גם יצירה אומנותית בשדות אחרים (פיסול, מחול, כתיבה) שיונקת מעולם הפיוט. כיום קיימת כתיבה מועטת של פיוטים חדשים, דוד מנחם מספר כי לאחר לידת בתו כתב שני פיוטים לטקס זבד הבת כשהוא משתדל לשמור על תוכן, משקל ולחן המקובלים בעולם הפיוט. "אני כותב כתיבה אישית יותר, אלו לא פיוטי גאולה אלא עיסוק בסוגיות אישיות של שמחה או צער". כמו היוצרים הצעירים שהוא מלמד בבית המדרש, גם הפייטנים של היום ניזונים מהעולם התרבותי שסביבם, וגם הם יוצרים בהשפעת המפגש ההדדי, כתיבת פיוטים חדשים כזו תתאפיין בכתיבה אישית יותר, ופחות בכתיבה לאומית. היצירה של הפייטנים כבר לא תהיה זהה לזו שהייתה לפני המפגש עם העולמות שחיו עד כה במקביל, וזוהי מהותו של הדיאלוג בין עולם הפיוט לעולמות מוסיקאליים שסביבו, כשהפיוט משפיע, אך גם מושפע.

אחת השאיפות של פסטיבל הפיוט לשנים הקרובות היא לשים דגש על האופי הבינלאומי של הפיוט. הכוונה היא להביא לירושלים מופעים מתוך סצינות המוסיקה היהודית המתרחשות כיום ברחבי העולם במזרח אירופה, בארה"ב ובמקומות נוספים, ובשלב מאוחר יותר גם לתת מקום לדיאלוג הבין- תרבותי הקיים במקומות האלו עם הדתות השונות.

פסטיבל הפיוט הרביעי ייפתח בירושלים ביום שני הקרוב, ה-19 בספטמבר וייחתם ביום חמישי ה-22 בספטמבר.

טעימות מפסטיבל הפיוט 2010-

את תוכניית פסטיבל הפיוט 2011 ניתן למצוא כאן

כרטיסים במתנה:

מכירים ביצוע מעניין של פיוט? תנו לנו בפיוטים וכנסו להגרלת זוג כרטיסים למופע החותם של פסטיבל הפיוט.

8 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. אני מכירה מעט פיוטים ואשמח להכיר עוד בבפסטיבל הפיוט…
    רוצה כרטיס מאוד מאוד


  2. אדון הסליחות, בביצוע משובח של נקמת הטרקטור

  3. מחרוזת פיוטים מתוך "יגל יעקב", התזמורת האנדלוסית הישראלית עם ליאור אלמליח

    פשוט משובח

  4. הפיוט "שער אשר נסגר" מאת שלמה אבן גבירול. הלחן במקור של Arto Tunçboyacıyan ("Night arch")
    שהותאם ע"י שמעון לב טהור.
    כאן בביצוע מיתרי דוד:
    http://www.youtube.com/watch?v=n5svER0gwrE

    וכאן בביצוע של שמעון לב טהור, לאחר ראיון קצרצר:

  5. כל פיוט?
    אם כן אז יש לי המלצה על פיוט דווקא מוקדם לתקופות שהזכרתם, מהתקופה הקלאסית
    אשר אימתך- יניי
    פיוט מקסים. בבסיסו העניין של רצון ה' לתפילות דווקא מהשכבות הנמוכות ולא בהכרח מהמלאכים ומאראלי אומן

    הלחן שלי (ההקלטה ביתית ולא משו…)
    מאד רוצה להכיר פיוטים חדשים בפסטיבל :)

  6. אדם וטליה זכו! בדקו מייל :)

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות