אפרת ירדאי | למה עידן רייכל לא יכול להיות חלק ממאבק האתיופים

>עידן רייכל הוא יוצר ישראלי מצליח בארץ ובעולם, שה"פרויקט של עידן רייכל" שלו הכניס באופן חסר תקדים את המוסיקה האמהרית ומשהו מהתרבות האתיופית למיינסטרים הישראלי. אבל למרות שאין להמעיט בתרומתו של עידן רייכל להנכחת התרבות האתיופית בישראל, רייכל לא יכול להיות חלק מהמאבק בגזענות.

כבר מאז שיצא האלבום הראשון של עידן רייכל, שבו השיר "בואי" שמסמפל שיר אתיופי, שאין ישראלי שלא מכיר אותו, הרגשתי אנטגוניזם, והתקשיתי להבין ממה זה נובע. אולי התקשיתי כי לא רציתי להודות בעובדה ש"הפרויקט של עידן רייכל", למרות החלוציות, הוא חלק מהיסטוריה של ניכוס וניצול של תרבויות ואנשים, שהפכו למוצר צריכה. אף על פי שחלק מהצלילים, המקצבים, והזמרים הם אתיופים – הקרדיט הולך לעידן רייכל.

כבר שנים שאני שומעת ברדיו וביוטיוב את השירים הללו, את כברה קסאי ואת אבי ווגדרס וואסה שרים. אני שומעת עיבודים לשירים אתיופים ידועים ואת ברכת הקייסים, ושואלת את עצמי – לאן לכל הרוחות נעלמו השמות שלהם? היעדרותם של השמות מזכירה לי את אותן תמונות מאפריקה ומאסיה שאמורות להראות לנו, ה"מערביים", כיצד נראים אנשים במקומות האלה, כיצד מתנהלים אורחות חייהם, ללא זכר לשמותיהם, כאילו בתמונה מופיעים אובייקטים חסרי שם, זהות, אישיות, עולם ומלואו. התחושה הזו, קיבלה גושפנקא כאשר ראיתי תמונה של משפחה אתיופית מורחבת בספר השירים "יהודים" של סמי שלום שטרית. בפעם הראשונה ראיתי שמות מלאים של האנשים יחד עם מיקומם ותפקידם במערכת המשפחתית. כשהתרגשתי למראה שמותיהם המלאים של המופיעים בתמונה, התחדדה אצלי ההבנה שציון שמם הוא הרבה יותר מפרט טכני. האנשים בתמונה הופיעו כסובייקטים ולא כאובייקטים דוממים.

חשבתי לעצמי במרירות, שמי שמקשיב לשיריו בוודאי חושב שלולא בא עידן רייכל ו"גילה" אותם, היו הזמרים נשארים בחושך עם התבלינים המסריחים והמוזיקה הקולנית. אבל מי מרוויח ממי? האם רק הזמרים מרוויחים מעידן רייכל, או שבעצם הוא המרוויח הגדול?

זוהי, כמובן, שאלה רטורית. עידן רייכל הפך לאמן בסדר גודל בינלאומי בזכות המוזיקה האתיופית. באחד מהראיונות הראשונים שנתן לתקשורת, הוא סיפר שהקליט את תפילת הקס קאסהו זימרו בשפת הגעז בבית הכנסת האתיופי בכפר סבא עיר הולדתו, ותפילה זו עשתה את דרכה לסימפול בשיר "ברכות לשנה החדשה". רייכל אף הקליט את יוסף כהן בזמן קידוש כשבירך 'שהחיינו' ללא ידיעתו. אבל האם הקייס או יוסף כהן, שנשאו תפילה כנה ואמיתית (לא לשם סימפול) קיבלו תמלוגים מהשיר שהושמע ברדיו ובהופעות ברחבי העולם? האם הקלטתם בערב חג שאותו הם שומרים וללא ידיעתם אין בה פגיעה בכבוד החג ומקדשיו? כאילו היה זה חומר גלם שאין עליו זכויות יוצרים, רייכל משתמש במוזיקה האתיופית והקרדיט כולו הולך אליו. הוא משתמש במוזיקה האתיופית כמו שהבריטים השתמשו בתה ההודי, כמו שהוניל ממדגסקר הפך ל"צרפתי".

לפני מספר שנים, מישהו שאל אותי למה אני לא מקשיבה לעידן רייכל? מתחת לדבריו, הייתה ההשערה שכאתיופית אני אמורה ליהנות מכך שהמוזיקה "שלי" עשתה את הדרך המרשימה הזו והגיעה למיינסטרים. אבל אני חשבתי – למה אני צריכה את עידן רייכל בשביל זה?

ההתנגדות שלי לעידן רייכל קיבלה ביסוס כשראיתי את הסרט הדוקומנטרי שנעשה עליו. בסרט רואים את רייכל מגיע לכפר באתיופיה שם הוא מוזמן לפגוש מוזיקאים מקומיים. לכאורה, חלומו של כל מוזיקאי. אך רייכל מתגלה כאחרון תושביה הבורגניים של כפר סבא. האמן הגדול פשוט מסרב לרדת מהרכב. לא לטעמו הדבר. הוא מגלה רתיעה עמוקה מהעוני והעזובה שהוא רואה סביבו.

אינני יכולה לנתק את היצירה של רייכל מההקשרים שלה, מהניחוחות הקולוניאליים שנראים כמו העתקים של מקרים אחרים בעולם, מהפלאפל הישראלי ועד לג'אז האליטיסטי. רייכל לקח מוטיבים אתיופיים ולא השאיר מהם הרבה אתיופיות, הוא שייף אותם, ריכך אותם והפך אותם לארץ ישראל היפה והעכשווית. עטופה יפה יפה למאזיני גלגלצ בלבד.

לדעתי, על יוצאי אתיופיה בישראל להתנגד לצורות השונות והמגוונות של ההחפצה הזאת. ברור לי שלכל אחד יש את השיקולים שלו ולעיתים יש הבוחרים לוותר על עקרונות מהסוג הזה בין אם מסיבות כלכליות בין אם מסיבות שאינן קשורות לאידיאולוגיה- זה פשוט לא עומד על סדר יומם. יחד עם זאת, לטעמי, הדרך לשינוי חייבת לעבור בהתנגדות מתמדת להחפצה בפרט ולכל מה שמעלה ניחוח קולוניאליסטי.

ולסיכום, עידן רייכל, אם אתה רוצה להתגייס למאבק נגד גזענות כלפי אתיופים וגזענות בכלל, תתחיל בבדק בית.

 

תודה לנירית בן ארי על העידוד והעריכה

.

באותו עניין:

http://haemori.wordpress.com/2012/09/12/theft/

43 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. אני לא יודעת אם זה בדיוק אותו הדבר, אבל האסוציאציה שהייתה לי למקרא הפוסט, היא, שזה דומה לחברות תרופות שלוקחות מרשמים של תרופות סבתא מסורתיות, ורושמות עליהן פנטנט.

    • עידן הרייכליזם מזכיר את משה ורות דיין שעשו הון ממכירת ארכיאלוגיות ועבודות יד של יהודי תימן והם לא היו היחידים אלא הדמויות היותר מיוצגות ומוכרות של אותו שוד אדיר שנעשה באוצרות שהביאו עימם יהודים כשרים תמימי דרך . כל הכבוד לכותבת המדהימה שתמיד אשמח לקרוא את מה שהיא מקלידה.

  2. לא יודע איך בדיוק להגיב. צורך מחשבה.
    מצד אחד, עידן הביא למרכז משהו שבלעדיו לא היה קורה – ובהחלט לא היה מגיע למודעות ציבורית כזו גדולה.
    מצד אחר, הוא גזר קופון, וממשיך לעשות את שלו, גם אם זה בצורה מאוד יצירתית וראויה לכבוד – אוטנתיות מעודנת.
    תמיד יכולים לבוא בטענות לדמויות חשובות בציבור – הרי יש להם יכולות וכח עצום להשפיע.
    תמיד גם יכולים לדרוש עוד ועוד ועוד.
    אנני יודע מספיק על הבין אדם להגיד ככה או ככה, אני רק יכול לקוות שהוא רגיש ואינטילגנטי מספיק בכדי לעשות את הדברים הנכונים, הכוללים בתוכם מעשים לווא דווקא מהפכנים התורמים חיובית לחברה ולקהילה, ובמיוחד לתרבויות שמהם הוא מקבל הרבה השראה.

    • עודד
      מה שאתה מזהה כאותנטיות מעודנת,אני רואה התכחשות למוזיקה ולתרבות אותנטית אמיתית,אחרי זה יכנו את התרבות האותנטית כתרבות שוליים,זה שהוא ליטש עיצב וסימפל בשביל שיתאים לעור התוף העדין כלכך של מאזיני גלגלצ,אתה צריך להבין שזה פסול,ואני לא רוצה להיכנס להפרה הבוטה של הפרטיות,ופגיעה בטקס דתי.
      ,אני יזכיר עוד יוצר שעשה שימוש ציני במוזיקה אתיופית[טקסטים]קוראים לו שלמה גרוניך,הקים להקה מנערים אתיופים וקרא לה להקת שבא,תרגם טקסטים אמהרים,עשה קופה יפה ושמנה כולל סיבוב הופעות בארץ ובעולם,ורק הוא קיבל קרטיד וכמובן את המזומנים,בלי איזכור של היוצרים האתיופים שכתבו את הטקסטים באמהרית,בלי לחלוק את התמלוגים עם להקת שבא וכו'..

      • קשקוש אף אחד לא "גזר קופון" די עם הטענות השחוקות האלה על אימפרליזם תרבותי שלא באמת קיים בשום מקום.

        הרווח הוא כפול גם הביא את המוזיקה האמהרית למודעות של כלל הישראלים וגם ביטא את המוזיקה האמהרית המסורתית, שום דבר מהתרבות שלכם לא נפגע, בדיוק להפך היא רק גילתה לעניי כול את היופי שבה.

  3. מסכימה לגמרי עם התוכן אבל לא עם המסקנה. אני מסכימה שהדרך שבה עידן רייכל עשה שימוש במוזיקה האמהרית היא מנצלת ולא מכבדת (אגב, הוא עשה את זה גם עם סגנונות אחרים…) ועדיין אני חושבת שכל אדם שרוצה להשמיע קול נגד הגזענות או בעד האדם או כל מטרה חיובית אחרת , יש לתת לו להשמיע את קולו. נכון עידן רייכל טעה לאורך הקרירה שלו אבל לא הייתי מדירה (מילה שהולכת חזק עכשיו) אותו מהמחאה נגד הגזענות.

  4. אם הוא היה מספיק רגיש הוא היה מעניק קרדיט גדול לאמנים מהם הוא שואל ואיתם הוא עובד, ובוודאי בוודאי שלא היה מקליט בשבת. זה עניין בסיסי של רגישות אנושית בבחינת "מה ששנוא עליך (ועל האגו הגדול שלך) אל תעשה לחברך" ו"כל המביא דבר בשם אומרו כאילו הביא גאולה לעולם". אין לתאר כמה זה לא מוסרי ומתנשא. אני לא מאמינה שבשורה תרבותית אמיתית יכולה לבקוע מבסיס רעוע שכזה, שמשחזר את כל הרעות החולות של התרבות המקומית

  5. זה לא סוד שיחסי העבודה של רייכל עם שותפיו (לדעתי הם שותפים מלאים) ליצירה היא סבוכה ולא פשוטה. כבר אחרי האלבום הראשון נעשו כתבות בנושא שמציגות את רייכל כאדם קשה וכאחד שכביכול ניצל את בני העדה האתיופית. מה כביכול? כי יש כאן עניין של מוסר. מוסר של אמן, שבמקרה זה מדובר בעידן רייכל. בגלל שהמוסר הוא דבר משתנה – שכל אחד תופס בעין אחרת, קשה מאוד לבקר את רייכל. בסופו של דברים הזמרים קיבלו כסף עבור עבודתם – ואם הפרויקט היה נכשל אז הם לא היו צריכים להחזיר. ראוי היה שרייכל היה בוחר להעצים את אותם חבריו ללהקה ומקטין את עצמו, שאז היינו רוכשים לו הערכה עוד יותר גדולה. אבל הוא בחר שלא לעשות זאת. וחבל. לגבי ההקלטות בשבתות ובחגים, זו בעיה חמורה. אני לא חושב שיש לזה מקום. אם נעשו הדברים הללו רייכל צריך להתנצל ולפצות את אותם אנשים שהקליט ללא ידיעתם ובלי אישורם.
    רייכל יכול להתנגד לגזענות, אבל בכדי לא לעשות מעצמו צחוק הוא גם חייב באותה נשימה להסביר את מהלכיו, לאמת את העובדות ואם יש צורך להתנצל ולשנות את דרכו.

  6. אני חושב שהוא נלחם והוא הוכיח את זה ברגע שחזר מחו"ל והנה ההוכחה לכך.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4174843,00.html

  7. לתליית מודעות אתה קורא מלחמה?? תודה באמת שהוא התעורר. זה המעט שבמעט שהוא יכול היה לעשות אחרי ההון שצבר על גב אותם אמנים עלומי שם. אם זו מלחמה, עדיף שלא יהיו לנו לוחמים כאלה.

  8. יכולה להבין חלק מהטענות, אך לא להסכים איתן. עידן רייכל הצליח קודם כל, וקודם כל גדול, בזכות הכישרון שלו, ורק אחר כך בזכות החומרים מהם שאב השראה, מכיוון שאין בנמצא מישהו שעשה את מה שעשה, ובטח לא טוב ממנו, יש כאן בבחינת לזרוק אבן לבאר ששאבתם ממנה מים. ולמה? כי מה שהוא עשה, זה עדיין משהו. (בעיני משהו גדול) וזה יותר טוב מכלום. במקום להלין, יילכו המקטרגים ויעשו כאוות עינם וליבם. מי מונע מהם? האם רייכל דרש בלעדיות על הטקסטים? האם מישהו בא אל חזה בטענה שסימפלה את "אם ננעלו"? או אל יזהר אשדות? האם באו בטענות לחווה אלברשטיין על הניגון האידי שמלווה חלק גדול משיריה? היא חייבת לתת למישהו דין וחשבון על ה"אי אי אייי" החסידי?

    להבדיל אלף אלפי הבדלות, אני לצערי לא יכולה לשים את עצמי לא במקום ולא במעמד ולא בקבלה של עידן רייכל. אבל האם מישהו לא יכול לבוא ולהגיד לי, על אותו משקל, השתמשת בחומרים של יהודים יוצאי ארצות ערב, בלי להביא את המקורות? האם התמה של היצירה (אצלי זה "מכתוב") גוברת על היצירה עצמה? חשובה מהיצירה עצמה?

  9. ואגב, כברה קסאיי קיבלה חשיפה אדירה. וקרדיט. בקיצור, לא מסכימה.

  10. איריס – חלק גדול של התהילה של רייכל בא לו בזכות "הקטע האתיופי" שלו. כמובן שיש לו כשרון עצום ועל זה אין ויכוח. אבל – הטענה היא לא אם רייכל אומן מצליח ומוכשר או לא – אלא על הקשר שלו לנושא האתיופי. רייכל מתגלה, בסרט וגם בחיים, כאדם שהנושא האתיופי בשבילו הוא בהחלט משהו ש"נדבק" והוא פחות או יותר נאלץ לזרום איתו. אחרי האלבום הראשון הוא אמר בראיון רדיו שיותר לא יופיע עם אתיופים מפני שאינו רוצה להיות מזוהה. אבל הלחץ הציבורי והמסחרי החזירו את כברה ואח"כ את אבי לפרוייקט. ולא שהם יכולים להתפרנס מזה…
    אמן מצויין, וזכותו לבטא את עצמו כמו כולם בנושא הגזענות, אבל בדק בית בנושא הזה הוא עדיין לא עשה…

    • עידן רייכל הוא מוסיקאי. יוצר. אומן. לא עובד סוציאלי… החיבור שלו לאתיופים, כמו החיבור שלו לכל עשרות האמנים שאיתם עבד עד כה הוא בראש ובראשונה חיבור מוסיקלי! אין פה שום ניצול. באומנות בכלל ובמוסיקה בפרט אין ניצול. יש השראה, יש הפרייה הדדית, יש השפעות ויש טעמים אבל אין ניצול. אני לא מבין את כל הצדקנים שנהנים להעמיס על כתפיו הצנועות את כל בעיות הקליטה של העדה האתיופית. לפני שאתם מעבירים עליו ביקורת תבדקו את עצמכם טוב טוב – מתי ואם אי פעם עשיתם אתם משהו, אבל משהו – אפילו קטנטן למען האנשים הנפלאים האלו, בני העדה האתיופית. הוא עשה – והוא עושה, המון. הייתם בכלל בהופעה שלו שאתם משחררים עליו לשון? ראיתם איזה מקום של כבוד הוא נותן למוסיקאים שלו? להגיד עליו שהוא לא נותן להם קרדיט? כמה רוע יכול להיות לכם? זאת פשוט השמצה חסרת בסיס לחלוטין! אולי זאת אוזנכם שלא ממש רוצה לשמוע את שמותיהם? המוסיקאים האלו מסתובבים איתו בכל העולם, מפיצים את אורם ואהבתם, את המוסיקה הנפלאה שלהם, ומתקבלים אחר כבוד בתשואות ואהדה. עידן רייכל הוא השגריר הכי חשוב של מדינת ישראל הפועל בעולם היום, והוא עושה את זה בזכות כשרונו ה מ ו ס י ק ל י ! ! ! הוא לא מכריח אף אחד להופיע איתו, והוא לא פה בשביל לפתור עניינים סוציאליים. אל תעמיסו עליו את הבעיות שלכם, ותנו לו את הכבוד הראוי לו, בבקשה.

  11. עם כל ההבנה למרירות של מי שרואה אאוטסיידר שהרוויח בגדול בעזרת הבחירה שלו להשתמש בחומרים מהתרבות האתיופית, יש כאן החמצה בסיסית: מהלכים מהסוג הזה של שימוש במוטיבים של "מוזיקת עולם" ושילובה במוזיקה מערבית קורים בכל העולם. מי שמוביל את המהלך הרי לוקח על עצמו נטל כספי ואמנותי ובמקרה שהמהלך ייכשל האמנים המקוריים ששיתפו פעולה לא יידרשו להשתתף בכשלון, נכון ? מאחר והמהלך הצליח בגדול, יש מרירות מצד מי שלא גזרו קופון, אבל נשאלת שאלה פשוטה אחת: האם היה מוטב לאמנים לולא השתתפו ? האם היה מוטב לתרבות האתיופית לולא שימשה ביצירות ? אני חושב שלא. נדמה לי שבשורה התחתונה, נעשה כאן שירות חשוב מאוד לתרבות האתיופית והישראלית, ומהלך פיוז'ן חשוב מאוד שההשלכותיו – קצרות-הטווח וארוכות-הטווח – בעלות משמעות חיובית ומועילה לכלל הישראלים לרבות הישראלים ממוצא אתיופי. מהלכים כאלה של הכרות מפחיתים בטווח הארוך את הזרות, ויש בהם – לכשעצמם – כדי לסייע במלחמה בגזענות.

    בוודאי שמותר למי שתרבותו נוכסה להרגיש לא מאושר עם המהלך הזה. אבל לאף אחד אין זכות להדיר אף אחד אחר משום מאבק שהוא. אם עידן רייכל בוחר להאבק בגזענות – בדרך כלשהיא – יבורך.

    וחשוב מכל – כל מי שסובל מגזענות ובוחר להילחם במי שנלחם בה במקום באויב האמיתי, מסייע לקידום הגזענות. וחבל.

  12. בשביל כתבות כאלה יש קפה גיברלטר.
    תודה על פקיחת העיניים.

  13. באופן אישי, מעדיף את המקור: מולוקן מלסה הענק http://www.youtube.com/watch?v=Or99XrT1meY !!!!!! ולא את הנאנו נאנו נאי המזויף במוזיקה של רייכל. האם זה העלה את המוזיקה האתיופית ושם אותה במרחב הישראלי? שטויות, משום שמוזיקה אתיופית קיימת כאן תמיד: בבית שלי ושל אלפים כמוני, מוזיקה אתיופית קיימת בבית של ההורים שלי, באוטו ובמסגר 1, מועדון שבו מתנגנת מוזיקה אותנטית כל הזמן. מוזיקה של רייכל היא של רייכל, ורק שלו (חוץ מכמה גניבות, פה ושם )! יצירתיות היא חיבור עולמות שונים ויצירה של משהו חדש, וזה מה שהוא עשה: תיבל את המוזיקה שלו בכמה צלילים אתיופים. רייכל, הוא שנקינאי אמתי ומוזיקאי מחונן ויצירתי.
    המזויף הוא דווקא האתיופים שמתגודדים סביבו ומקשטים את המוזיקה בניחוח אתיופי (הנוכחות שלהם היא מה שהופך מהמוזיקה הזו ל"אתיופית")— קסאי: "אני לא אתיופית, אני טיגרית, שמזמזמת משהו לא ברור באמהרית". אבל, חייב להודות, אני מתקשה לקלוט את קו המחשבה של אפרת: אתמול היא נזפה בנו למה לא הגענו להפגנה שארגנו השנקינאים, היום היא מנכסת מאבק אוניברסאלי בגזענות ואוסרת על אדם להצטרף אליו, רק משום שהוא שר כמה צלילים אתיופים. מוזר לי במיוחד, למה דווקא הוא צריך לעשות חשבון נפש ולא, למשל, מר חיים פרי, שגידל דורות של אתיופים מזויפים. מר פרי (המרטין לוטר המטיף לאתיופים) עלה על במה, שאפרת הייתה חלק מהמארגנים, ונעם: "יש לי חלום…" בקיצור, קצת עקביות.

  14. חייבים לגייס את כולם למלחמה? למה פול סיימון לא מתגייס אחרי שהוא ניצל בצורה כל כך בוטה את הקולות והמקצבים האפריקאים, ושלמה גרוניך, ומה עם מדונה? אימצה הזונה בית יתומים שלם רק כדי לשים תיק ברזומה שלה. זה שהחברה הישראלית היא גזענית – אמן, זה שצריך להלחם נגד הפליה וגזענות – אמן, אבל בטח לא צריך להתחסד ולהגיד לאנשים איך להתנהג. לא לעידן רייכל ולא לזמרים האתיופים שלו. זה שעידן רייכל מזהה את הפוטציאל הכלכלי של הקולות האתיופים, זה עניין שלו. ובעיני, אם כבר מתעקשים לראות את ה"תועלת" החברתית, הפרוייקטים שלו תורמים לקבלה גדולה יותר של המוזיקה האתיופית

    • אתי, הביקורת על פול סיימון לא מדוייקת. הוא דווקא נתן קרדיט ללהקה הדרום אפריקאית שעבדה איתו והיא אף הוציאה תקליט משלה בזכות החשיפה שהיא קיבלה בגרייסלנד

  15. אין לי בעיה, עם העובדה שעידן רייכל "מנחס" ו"מושפע" ממוסיקה אתיופית. יש לי בעיה ענקית עם העובדה שהוא גונב יצירות של אנשים אחרים. כל יצירה בהסטורייה מבוססת על יצירה קודמת לה, אבל כשאריק קלפטון, לדוגמה, עשה גרסאות חדשות לשירים של ג'ון לי הוקר ורוברט ג'ונסון, הוא לא שיקר ואמר שהוא כתב את המילים והמוסיקה, הוא הודה שהוא יצר גרסאות "מעודכנות", והוא הזכיר את שמות היוצרים המקוריים. אם איאן אנדרסון היה טוען שהוא כתב את Bouree, אף אחד לא היה מאמין לו. גם צביקה פיק גנב זכויות יוצרים בדרך דומה, בשנות השבעים. דבר זה נתעב בעיני. אין זה קשור לטעם המוסיקלי שלי, אלא לעובדה שיש הבדל בין להיות מושפע, לבין לגנוב באופן מודע, יצירות של אחרים, ללא רשות, וללא איזכור.
    לדעתי עידן רייכל הוא אדם צבוע, הרבה יותר מהנדרש בחברה המערבית. יש לי את אותה דעה על צביקה פיק.
    אני לא שונא אותם, אבל אני חושב שהם גנבים, ולא אמנים. הלוואי ואני טועה. גניבה זה לא שקר לבן. גניבה זו גניבה.
    זה עצוב, כי גם עידן רייכל וגם צביקה פיק הם אנשים כשרוניים, אבל במקום ליצור אמנות, הם גונבים. הדרך הקלה.
    עצוב. עצוב.

  16. לאיריס אליה כהן ואחרים: הדיון אינו בכישרון של רייכל. זה בכלל לא מעניין. גם העובדה שאחרים עשו ועושים את זה בכל העולם לא בדיוק עומדת לזכותו. וגם, אגב, יש הבדל עצום בינו לבין פול סיימון – ששילם,שכיבד, ושמילא תפקיד מכריע בשבירת האפרטהייד בתוך דרום אפריקה ומחוצה לה. הפרוייקט של סיימון היה פרוייקט תרבותי ופוליטי אנטי גזעני, שבו הוא הנכיח מוסיקאים שחרוים ומוסיקה שחורה. רייכל משכיח אותם. כן, גם כברה קסאי לא זכתה ל"חשיפה מדהימה", הוא הועלמה לחלוטין, גם בקרדיטים, בשנתיים הראשונות של "הפרוייקט של…". ואת שמו של ווגרדס וואסה אולי אפילו את לא שמעת……

    אורלי נוי הפנתה למאמר שלי על הסרט ב"העוקץ". באתי בזמנו לסרט מתוך הערכה לכישרון של רייכל ועניין בפרוייקט, במוטיבציה שלו ובתובנותיו, ודי הזדעזעתי והתאכזבתי… הנה כמה קטעים שכתבתי אז, ואני חותם עליהם גם היו, ובפרט על השורה האחרונה:

    בתום הסרט של רייכל, הוא עלה בגאון לבמה, הודה לבמאי ולצוות העובדים (ובכך ניכס את הסרט והפך אותו לסרט יחצני "של", ולא "על", הפרוייקט הנקרא על שמו, ומיצב את עצמו כגיבור הסרט). הוא הזמין לבמה את ווגרדס וואסה וכברה קסאי, שתפקידם בסרט מכריע, כדי לשיר אתו. רק אז הבנתי שהסיטואציה משחזרת בדיוק את יחסי האדנות, את האינסטרומנטליות, את הכניעות וערפול הזהויות, את המצב התרבותי הבלתי אפשרי של הנפשות הפועלות, ובמלים אחרות – את כל הדברים הסמויים מן העיין…

    (בסרט…) רייכל עצמו מפגין, להפתעתי המסויימת, חוסר עניין מוחלט (עד כדי סלידה) הן באמירות מפורשות והן בשפת גוף וארשת פנים, כלפי אתיופיה – התרבות, האנשים, המסורת וההיסטוריה, הנופים, אפילו המוסיקה (כן!) העממית. הוא חושש לאכול, מסרב לישון שלא במלון, וכשהוא נתקל במקרה במוסיקאים עממיים מקומיים הוא מגיב כמי שכפאו שד…

    קסאי היא גם היחידה שבשיאו הרגשי של הסרט מתפרצת על רייכל, לאחר נאום צדקני וחסר אמפטיה של האחרון על ה"אופק" שהפרוייקט "שלו" פותח בפני ילד אתיופי. היא מבהירה לו, כשהיא נסחפת במערבולת של כעס ויאוש, שאנשים באים לראות אותו, שהוא הלגיטימציה, שהיא ה"שחורה" לעולם לא תגיע לציבור רחב כשלו, "אף אחד לא ישלם כדי לראות אותי", היא אומרת בכאב מכמיר לב שמגיב לפטרונות של רייכל.

    הסרט היפה הזה הוא גם הסרט על רייכל, מוסיקאי מחונן, שרבים דימיינו, כמוני, איזה עניין אמיתי ועמוק שלו בתרבויות "אחרות". אבל כבוד לאחרים הוא מסוג המושגים החמקמקים שקיומם קשה להגדרה ושנוי במחלוקת, אבל העדרם מורגש בקלות…

  17. כתבתי גם בדף של אופיר טובול בפייס, אז אוסיף גם פה. בקטנה. קודם כל אני מסכימה עם כל מילה של גבריאל הדר, ועוד. יש היום חוקים מפליגים המעגנים קניין רוחני. מי שחושב שיש לו קייס, יכול לזכות פה במיליונים (ואז להקים הרכב מתחרה:))
    מדוע לא הוגשה כל תביעה?

  18. הלגליזציה של הדיון היא לא במקום, לדעתי, כי לא הכל הוא שאלה משפטית של "קניין רוחני": יש עמימות, אמביוולנטיות, אסירות-תודה מתוך חולשה, תרבות של נתינה ומתנה מול ג'ונגל קפיטליסטי משפטני וערמומי, מבוכה, בלבול, אי בהירות, שיתוף, חיבה, ערפול חמקמק, יחסים אנושיים שאינם "קניניים", "חוזיים", "עסקיים", האשמה עצמית, דימוי עצמי נמוך, חשש, מצוקה. מה, לא שמעתם על כל אלה ועולמכם צר כעולם עורכי דין?

  19. לדעתי הצנועה מאוד, הביקורת על החפצת בני אדם הוא חשוב וראוי לעשותו, אלא שכאן ישנו פספוס גדול. אפרת נופלת בדיוק אל המקום שבו נפלו רבים וטובים. ראשית, עלינו לשאול האם ברשות הכותבת יש מידע מבוסס לגבי מערכת היחסים והחוזה שהתקיים בין עידן רייכל עם המוסיקאים האתיופים? אם היה חוזה והוא שילם לאותם מוסיקאים הרי שכל הביקורת הוא בקטגוריה של "שתו ואכלו לי". אם נצא מתוך נקודת הנחה שעידן רייכל שילם ממיטב כספו על עבודתו עם האמנים הרי שאין לבוא אליו בתביעה, כי לתבוע זאת ממנו זה בדיוק כמו לבוא ולתבוע את אפרת שיא מדברת בשם האתיופים מבלי שהיא ביקשה מהם לעשות. זאת ועוד, ניתן לומר שהכותבת אף מנכסת את השיח הקולוניאליסטי בתוך האובר שימוש בו בחסות האביב "המזרחי" והצטרפותה של הכותבת האתיופית, שבתקשורת מציגה עצמה כ"חריגה" (ראו ראיון אצל רפי רשף") וכל זה רק מפני שהיא החלה בלימודי תואר שני בפוליטיקה וממשל. ומי שמה לדבר בשם האתיופים? "הקשת המזרחית"?; החיים בשינקין? או העובדה שהיא פתאום "גילתה" את האתיופית שלה?

    ודבר אחרון והכי חשוב, הכותבת לועסת בשנית את המאמר היפה שכתב בעבר עמוס, אלא שבשל רגשנות יתר היא גם מפספסת את העיקר וגם חוטאת לאמת וכל זה בלי להזכיר שעמוס וגם כותבים אחרים טחנו את הנושא הזה לפניה. וכאן אפשר לשאול: ואפרת לא מנכסת כאן מחשבה ודעות של אחרים?

    אנדרגצ'או אראייה

    • אנדרגצ'או
      אפרת כותבת בלשון יחיד. איפה בדיוק אתה רואה שהיא לוקחת על עצמה לדבר בשם האתיופים?
      התגובה שלך היא בקטגוריה של "השתלחות משולחת רסן".
      אשכנזיה בת-אשכנזים

      • אשכנזייה, האם אפרת מדברת על המאבק האישי שלה ברייכל? עוד שאלה, למה את מציינת את העובדה שאת אשכנזיה שמגנה על אפרת, האם את הכובש ואפרת הקולוניה? מעניין לשמוע.

  20. מסכים לכל מילה.עידן רייכל ושלמה גרוניך הם שני גנבים קטנים,שממשיכים לגלגל עניים בתמימות.שיתביישו.

  21. ל"אשכנזיה בת-אשכזים",

    הקטגוריה "השתלחות משולחת רסן" טובה דווקא למי שאת מגנה עליה. הפוסט כאן הוא רק קצה קרחון. כותבת הפוסט עושה בדיוק עם האתיופים מה שהיא יוצאת כנגדו, בשביל זה צריך רק לשמוע אותה כיצד אפרת מדבררת את האתיופים – אפרת היא דוגמה ל"אתיופי החדש", זה שהתקשורת מציירת אותו כ"חריג", המדובר זה באתיופים שחשבו שהם אשכנזים, למרות שהם חיו בדיוק כמו כל האתיופים ואף למטה מזה, הם אמצו את החיים של בני שינקין לעילא ולעילא, אולם, פתאום כאשר הפרנג'ים ראו בהם כאתיופים, הם החלו לגבש זהות ולברוא לעצמם אתוס ממוצא חדש. הם אמנם לא אבל לא מפסיקים את השנקינאות שטבועה בהם, ומרביתם נופלים אל זרועות האביב "המזרחי", אך מתחילים לדבר בשמם של האתיופים אבל עושים לעצמם. למרבה הצער, הם אינם משכילים להבין לעומק עד כמה הם חוטאים בעצמם כאשר הם שוב נשבים בקסמי הכתות השונות שצצות כפטריות אחר הגשם. ובעיקר בעיקר הם חוטאים לאמת ולעם שבשמו הם "פועלים", אף שבפועל הם עושים בבני-אדם קרדום לחפור בו.

    אנדרגצ'או אראייה

  22. "להתנגד להחפצה"? אני חייב להודות שאני פשוט לא מבין על מה את מדברת. את מתכוונת שלא צריך לשמוע את עידן רייכל כי זה טעם רע?? ומה באמת הסטטוס הקניין הרוחני של הסימפולים של פיוטי בית הכנסת האתיופיים? למישהו בכלל יש מושג? בכל מקרה זה עניין משפטי. לדעתי, לפעמים אנטגוניזם הוא פשוט אנטגוניזם, גם אם הוא מוצדק, והוא של בעליו בלבד.

  23. לכל האתיופים הבכיינים על דברים שלא צריך לבכות. נכון שיש גזענות אבל ההקשר לא נכון כי מה ההבדל בינו לבן זמר אחר ששר מוזיקה יוונית (כל הזמרים המזרחיים ) או זמרי ראפ לפי המשתמע סברימינאל צריך לשאול את השחורים או לפצות אותם או ששלומי סרנגה שריך לשאול את היוונים על כל שיר
    ואגב לדעתי הוא לא חייב כלום לאף אחד כלום וצריך להודות לו על שהוא מראה את הצדדים היפים בעדה בניגוג לשאר התיקשורת ובתוחם גם אנשים מהעדה שרק עושים בושות

  24. לא נותר לי אלא לצטט את סופה לנדבר "תגידו תודה על מה שקיבלתם" , גם לעידן רייכל.

  25. גם הפוסט הזה הוא טקסט ערוך, לפחות ממה שנכתב בסוף. האם זה הגיוני שנלין כי תוכן הטקסט אינו יאה רק מפני שמדובר ב "מחשבות לבנות", שעליו חתומה אתיופית? לדעתי עידן רייכל צריך להימדד כאומן; ומהי אמנות אם לא דיאלוג בין תרבויות? גם אני ממליץ לאתיופים מהסוג של אפרת להפסיק לחשוב מתוך מוחם של לבנים או לפחות לא לאפשר שיערכו את המחשבות "השחורות" שלהם רק כדי שזה יתאים לאג'נדה שלהם ושל אתיופים בעלי אינטרס אישי-פוליטי.

    שבת שלום

  26. אמפתיה.
    אני בקלות מבין את ההזדהות שלך עם בני העדה שלך והרחמים עליהם.
    אבל לא מבין כל כך בקלות איך את מאשימה את הצד השני וכנהוג, מוצאת את כל העובדות שבעולם להצדיק את עמדתך.
    זו התנהגות מאוד ישראלית ואני מצטער שלקחת מהחלק הזה של התרבות שלנו.

    במקום לנסות להבין מה קרה בצד של עידן, את מנסה להיכנס עמוק לתוך המסכנות של "הצד שלך".
    אני לא קופץ ומאשים מישהו שאני לא יודע מה באמת עבר לו בראשבלב.
    איך התקשורת מחליטה לספר את הסיפור, זה לא תמיד בידיים של מי שלקח בו חלק ואולי אפשר בכלל להביא את הטענה לתקשורת שערכה לנו סיפור בו רייכל עומד מקדימה כי הוא לא אתיופי ונראה כמושיע של העדה שעשה מהם מפורסמים והוציא אותם מהבוץ.
    אני לא יודע אם רייכל רצה להיות המושיע. אני לא יודע אם המתארחים בפרוייקט רצו שיושיעו אותם.
    אבל ככה סיפרו לנו את זה.
    ולפי עקרונות התרבות שלנו אנחנו נוהגים ישר לאכול את זה ולהתרגש ולהתמכר לזה, וכמה שנים אחרי זה קמים כמה תל אביבים ומלכלכים על זה. (זה קורה עם כל טרנד פה, את מוזמנת לבדוק. היום כבר עלינו לרמה שישר שמלכלכים עוד לפני שזוכים בכמה רגעי החסד התמימים שבהם חשבנו שכולנו אהבנו משהו.)

    כשאני מנחש מה עובר למישהו בראש אני מנסה קודם כל את הגישה התמימה. את הגישה הטייקוניתאוליגרכית אני כמעט ולא מנסה.
    אני (כמוזיקאי) רואה בחור ששמע מוזיקה אתיופית, התאהב והצליח לדמיין בראשו איך זה מתחבר עם הצבעים המוזיקליים שלו. אין סוף לדברים שנוצרו ככה.
    אני לא יודע אם הוא כזה מגלומן ומראש תכנן את הפרסום אני מעריך שכמו כולם גם הוא לא חשב שהרעיון הזה שעבר לו בראש יום אחד ייגדל למימדים כאלו ולא היה מוכן להתמודד עם הפרסום.
    בדרך כלל כשהוא לא מכין מראש את מסלול ההתככבות (*כוכב), זה או שכמה אמרגנים עשירים מתכננים את זה, או שהתקשורת ממציאה את זה. ומכיוון שהוא לא מתכנן את כמויות האהדה ההזויות שמגיעות אליו ולא יודע איך להגיב אליהן אז הוא גם לא הכין את עצמו לאלו שיישנאו אותו אחר כך ואת ההסברים שהוא יידרש לתת. הוא סתם עוד בנאדם. לא טייקון.

    אבל זה אני, ככה אני רואה את זה ותסלחי לי על התמימות האופטימיות והילדותיות.
    את בהחלט יכולה להמשיך לצבוע את העולם ברוע ולקחנות.
    אספר לך בסוד שאפשר גם לשאול אותו לפני שמפיצים נאומי שנאה במדיה הנפוצה הזו, אבל אני יודע שנאומי שנאה מקובלים פה הרבה יותר.

  27. לא ברור לי בכלל מהיכן שואבת הכותבת את הטענות על לקיחה? האם בכלל מכירה איך עידן רייכל הגיע למוסיקה אתיופית? ולמה מתכוונת הכותבת כאשר היא אומרת "מוסיקה אמהרית", זה ז'אנר חדש כאילו? לדעתי, לא אופתע אם עידן רייכל מכיר את התרבות האתיופית יותר מהכותבת עצמה.

    אני גם הייתי מבקש מחברי ה"קפה" לפנות לעידן ולברר אתו את הסיפור לפני שמכתימים את שמו, הוא בסך הכול יוצר, מה אתם רוצים ממנו.

    כאתיופי, אני יותר ויותר חרד לא מאנשים כמו עידן, אלא מאותם קומץ אתיופים שאין להם שמץ של מושג על אתיופיה ופתאום עולים על גל הביקורת שהחלו צעירים אתיופים, שראו עצמם כך תמיד, ועכשיו "האתיופים חדשים" מבקשים לנכס לעצמם משהו משום שזה נדמה להם כאופנה. כנראה הם סבורים שיכול לצמוח להם דבר-מה מ"להיות ביקורתי", אבל לביקורת יש קונטקסט, את זאת יש תמיד לזכור. "האתיופים החדשים", שמציגים עצמם כ"חריגים" בפני לבנים ובאופן פרדוכסלי מתאוננים שהלבנים מגדירים אותם "רהוטים להפליא", צריכים לדעת שזיוף הוא רק זיוף ואם אין חוט שידרה ושורשים, מדובר כנראה בסתם עלה נידף ברוח ולא עץ השתול על פלגי מים.

    טלהון אנגדשת

  28. תראו את הסרט לפני שאתם מאשימים את עידן רייכל.

    http://www.mako.co.il/mako-vod-mako/documentary-s1/VOD-092afeddc3e6e11006.htm

    בעיני הוא מצטייר כאדם שלם, הווה אומר – לא מושלם – אדם שאוהב ופחות אוהב, שיש לו בעיות, חסרונות, ויתרונות.
    אבל אני לא מסכים שניתן להאשים את רייכל במשהו, אלא אם לא שילם לאמנים שמופיעים איתו (מה שלא נראה לי)- הבנאדם עושה פופ עם השפעות אתיופיות, וכך גם מקדם את התרבות האתיופית. הבעיה היא שבמצב של דלוּת נוטים להאשים את המעטים שאשכרה עושים לטובת התרבות, את האופק הקרוב. זה די דומה למצב של גלגל"צ – כולה תחנה צבאית מעפנה עם חיבה לפופ, אך מכיוון שהשלטונות לא נותנים מקום לאלטרנטיבות על גלי הרדיו, נוטים להאשים את התחנה ואת הפלייליסט בחוסר סובלנות, חוסר פלורליזם, מונופול וכיוב'.
    מפריע לכם חוסר גיוון? תילחמו בממשלה שתאפשר עוד תחנות!

    בנוגע ליצירת סובלנות לתכנים תרבותיים אתיופיים (ואני לא מדבר על המאבק לקבלת השונה ופלורליזם שהם מובנים מאליו בכל מדינה מתוקנת) – הרבה מוזיקאים אכלו כאן חרא. החל ממוזיקאים שהם לא פופולאריים, וכלה במוזיקאים המביאים בשורה תרבותית של נישה מוגבלת.

    ראיתי בסרט המתעד את מסעו של רייכל ושותפיו לאתיופיה, "שחור על לבן" את הוויכוח של רייכל עם הזמרת בהרכב שלו (שמה כברה קסאי). זהו לא וויכוח שבו רייכל מתעלם מן הנושא – הוא בעצם אומר לה – יש לך גישה תבוסתנית – אם את מאמינה בעצמך כאמנית – את צריכה לחתור ככל יכולתך על מנת להפיץ את הבשורה, לא לשבת ולהגיד ת'כלס אף אחד לא יבוא להופעה. מדינת ישראל היא מקום שבו דברים לא באים בקלות. לקח למוזיקה המזרחית על נגזרותיה המון זמן מההתחלה הצנועה במועדונים ובאסטות ותוכניות נישה בערוץ הראשון עד שנכנסה למיינסטרים, ולפעמים לוקח לנו חצי מאה בשביל להבין איזה דברים טובים פספסנו. ככה זה בישראל! מדינה דפוקה מן היסוד! בשביל לשנות את המצב חייבים לעבוד.

    קשה להיות אמן מוזיקלי בארץ הזו – אבל אם את או אתה לא תתחילו להפיץ את הבשורה שלכם, אף אחד לא יבוא להופעה שלא קיימת.

    עידן רייכל הוא לא לוחם למען הקהילה האתיופית, הוא לא צ'ה גווארה ולא אקטיביסט, אבל עשה יותר מהרבה מאיתנו. הוא בא מנקודת השקפה של איש תרבות, מוזיקאי, המעוניין לפתח את המוזיקה שלו ולשלבה עם אחרים. הוא לא טהרן שעובד ללא לאות לפרסם את האיכויות של התרבות האתיופית – הוא עושה רמיקס! וכך הוא מפרסם חלק מאותן איכויות.
    כשהוא הולך לאתיופיה, זה יפה לכשעצמו, זה לא מבוטל – הוא היה יכול להישאר בנוחות של הארץ, אבל הוא יצא כדי ללמוד ולגלות. תקראו לו בורגני קטן, אבל אל תאשימו אותו כשהוא לא רוצה לחטוף קלקול קיבה, כשהוא לא רוצה לשבל בלכלוך, אל תאשימו אותו כאשר הוא בין היחידים שעושים משהו – קל מאוד לשבת ולבקר – קשה יותר לאכול חרא ולעבוד למען התרבות שלך.

    אם הוא היה כזה אנוכי ובורגני, למה שיסע לאתיופיה ולמה שיהיה לו אכפת מהאמנים האתיופיים ומהמוזיקה האתיופית שהוא עושה בה שימוש יומי?

  29. אהלן חברים,
    לצערי הפוסט כתוב בלשון ביקורתית מידי שלי אישית גורמת להרגיש לא משהו…
    אני חושב שעידן רייכל עשה דבר מדהים. היה חכם להקדים אנשים לפניו..אם לא הוא היה
    מגלה את המוזיקה המדהימה הזו, אז בטח אחר היה מגלה אותה.
    תמיד ניתן למצוא פאשלות(לא מוכחות), הרי את לא צדיקה, אני לא צדיק והוא חוטא גדול.
    בדיוק כמו בפרסום… כל עוד הבאז נעשה, מה שיקרה אחרי הבאזז זה כבר בידיים שלנו.
    הפוסט כתוב בלשון יומרנית… בקיצור לא מסכים..
    אחלה ערב :)

  30. עידן רייכל נלחם בגזענות ובחוסר הטמעה של האתיופים בזה שהוא יוצר אתם מוזיקה.

    המוזיקה של רייכל מכניסה את התרבות האתיופית לתוך המוזיקה הפופולרית וככה זה מביא אותם להיטמע בתרבות ולהפוך בהדרגה למקובלים יותר חברתית, זה לא יקרה מהיום להיום אבל זה תהליכים ארוכי טווח.

    נכון. הוא לא יוצא להפגנות ולא מצית את עצמו בכיכר העיר, אבל אחרי 50 שנה כבר די ברור שהמוזיקה היא אחת הדרכים המוצלחות לשלב אוכלוסיות שסובלות מדחייה (הומואים, שחורים באמריקה, נשים ועוד ועוד)

    • עידן רייכל כמו שלמה גרוניך מכרו לנו שהם עוזרים לאתיופים,אבל הםבעיקר עזרו לעצמם.אשמח לשמוע שרייכל הצעיר קידם למופעים בחו״ל אתיופי אחד.אבל כמו גרוניך.גם הוא רק ניצל אותם חבל.

      • שטויות גם אם ניצל אותם, העבודה שהם הוטעמו במוזיקה עזרה לקהילה האתיופית להיות מקובלת יותר (ואני לא באמת מאמין שניצל אלה אם כן אתה יכול לספק לי ראייה אמינה שעשה את זה ולא על שברי רכילות)

  31. Efrat: I'd very much like to speak further to you about this post in light of the award offered to Raichel by Martin Luther King III. Could you contact me via my email?

  32. מי אמר שעידן הוא חלק ממאבק האתיופים? הוא אומן לא לוחם…

טרקבק אחד לפוסט
הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות