רדיו: "הם לא אהבו את השמחה שלנו" – עמית חי כהן וראובן אברג'יל

השבוע אנחנו שמחים לארח את האיש והאגדה, ראובן אברג'יל. יחד עם עמית חי כהן, ראובן אברג'יל הקליט תוכנית המספרת על סצינת המוזיקה המחתרתית בשכונות ירושלים אחרי 1967. לכבוד יום הולדתו ה- 70, מערכת הקפה החליטה להעניק לראובן אברג'ל (באירוע לכבודו, הערב בקפה "אלבי"), תעודת הוקרה על מפעל חיים.

ביוני 1967 הייתי בן 25. אלה היו הימים שלאחר מלחמת ששת הימים ובאופן טבעי, בלי שום תיווך או עזרה, התחיל תהליך התקרבות בין הפלסטנים והמזרחים תושבי ירושלים. היינו יהודים משכונת מוסררה ופלסטינים מבית צפאפא ומהיום הראשון שהוסרו המחסומים נוצרו בינינו קשרים: היינו הולכים למסיבות ביחד, נרקמו חברויות קרובות, נפתחו עסקים משותפים וגם עשינו צרות למשטרה ביחד. אפילו ישבנו בבתי מעצר ביחד. הקרבה הייתה טבעית ובלתי מתווכת – שמענו את אותה המוסיקה וניזונו מאותה התרבות.

מה יכול היה להציל אותי מאובדן שפיות באותם הימים אם לא השירה והמוזיקה ששמעתי מגרונה של אימי? המוסיקה הייתה כחוט המחבר אותי אל עברי. ברגעים הכי קשים כאן על הגבול בשכונת מוסררה הייתי שר ובוכה על קו התפר בשטח ההפקר בין ירדן לישראל.

"הם" לא אהבו את הקשר שנוצר. התחילו להפריד ולסכסך בינינו. לא אהבו את ניגון המוסיקה הערבית בגטאות שלנו שבתוך ירושלים. כמעט כל הופעה של אמן בתוך השכונות נגמרה בהתפרצות משטרתית. אפילו בבתי המעצר הפרידו בינינו ופתאום ישבנו בחדרים נפרדים. כשהמשטרה הייתה מגיעה כדי לפרק בר מצווה או חתונה, לטענתם משום תלונות השכנים על רעש, היינו שואלים "מי הם השכנים שמתלוננים על הרעש של המוסיקה שלנו?" והשוטרים ענו כי השכנים הערבים פונים ל"משקיפי האו"ם" בבקשה להפסיק את החפלה הערבית כי זה מפריע להם.

זה היה לפני שהעמותות התחילו לנסות לייצר קשרים מלאכותיים בין ערבים ויהודיים, לפני שמשרד החינוך הקדיש תוכניות לימודים כדי ליצור קירוב לבבות כביכול. זה פשוט קרה כך, כי היה לנו הרבה מן המשותף. אבל הקרבה הזאת פורקה באלימות ואת מקומה תפסו ההפרדה והניכור.

תנו לנו לנשום בלי סיפורי מלחמות ובלי המניפולציות המלחמתיות, אנחנו כבר נסתדר בינינו – אין לנו צורך במתווכים.

.

לרגל יום הולדתו ה-70 של ראובן אברג'יל, קפה גיברלטר מעניק לו תעודת הוקרה זו:

Screen shot 2013-12-26 at 12.37.26 PM

7 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. תוכנית מרתקת ונוגעת!
    למרות הכאב מתעורר געגוע לעולם הולך ונעלם… ואולי זה רצון לחזור אחורה בזמן ולתקן…

  2. הבשורה עפ"י ראובן:
    http://www.youtube.com/watch?v=suUTEcoN6R8

    ליהודים במרוקו היה רק טוב במשך 2000 שנה, והוא לא מבין עד היום איך קרה שהיהודים עזבו. הוא לא שמע כנראה על המלאח (=גטו), על מעמד נחות כד'ימה (בני חסות סוג ג' הנתונים לחסדי ההמון), לא על התאסלמות כפוייה וגם לא על התנכלויות על רקע עדתי.

    ועוד ועוד פנינות… מומלץ לצפות בסרטון במלואו

  3. It's much easier to understand when you put it that way!

  4. Kick the tires and light the fires, problem officially solved!

  5. That's a smart way of thinking about it.

  6. הממ…. האם זה אותו ראובן שנזכר כאן?
    http://cafe.themarker.com/post/2911066/

  7. ועוד תוהה מדוע שמו של אחד ממנהיגי הפנתרים, או אף ממקימי הפנתרים, אינו מופיע בין 57 השמותהראשונים ברשימת הפנתרים לכנסת?

    http://www.idi.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות