איראן זה כאן: הקהילה הפרסית בישראל לא מוותרת

אברהם הרן מוטהדה

הקשת מטיילת בין מיתריו של הקמנצ'ה. הקהל מתענג על צלילי הסנטור, שצובעים כל תו ומפריחים חיים חדשים בלבו, וממתין לאנחה אחרונה של הנאיי. ברכות ושיחות חולין מתקיימות בפרסית שוטפת. עוד מעט יעלה הזמר ויפצח בשירה בעוד קברט פרסי. בקצה השני של העיר, התקליטן מנגנן עוד שיר בערב דיסקו פרסי ומרקיד מאות צעירים. תחנות רדיו פרסיות ילוו אותם גם במכוניותיהם ובתיהם עד שיניחו את ראשם ויפרשו לעוד חלום אחרון בפרסית.

לא מדובר בסיור ברחובות איראן ואף לא בערב 'אתני רב-תרבותי'. השנה היא 2014. המקום: לב ישראל. נדמה כי בזמן שהישראליות הפשיטה במהרה את עדיי הזהב מהתפוצות השונות ודרשה להתיכם במשרפות, הקהילה הפרסית עמדה מנגד. היא העדיפה להתכסות בכנפי הזיכרון והערגה למולדת, מנסה לשמר את תרבותה. אפשר שדווקא הגבולות שסגרו את איראן בפני מילוני גולים ברחבי העולם, יצרו קהילות משגשגות מחוצה לה. במעין ציווי עתיק יומין, ששורשיו יונקים עמוק בעמודי האימפריה ותפארת היצירה שבה. לעתים אף נדמה כי הגבול בין ישראל לאיראן, קודש וגלות, בין עבר והווה, מיטשטש לכמה רגעים. אכן, להיות יהודי-פרסי בישראל זאת חוויה מיסטית.

1186108_223419404483861_1531666892_n

.

האימפריה הפרסית

לפני מספר שנים הם עדיין שידרו בתחנות רדיו פיראטיות. כיום האימפריה הפרסית בישראל חולשת על שלוש תחנות רדיו שמציעות תכנים רבים ומגוונים: ערוץ טלוויזיה באינטרנט, שמשדר תכניות תרבות בפרסית, ספרי שירה וסיפורת, עיתון בשפה הפרסית, הצגות וכמובן אתרים וקבוצות חברתיות רבות ברשת. בלא מעט בתי אב, מסכי הטלוויזיה מכוונים לערוצים הפרסיים שמשדרים מלוס אנג'לס ומאיראן עצמה. "זה הפסקול של הבית שלנו", מסביר לי אחד הנערים שמבלים בערבי הדיסקו שמתקיימות כמדי חודש. "ההורים שלי עלו בגיל מאוד צעיר, אבל חינכו את כולנו ללמוד פרסית. וחשוב יותר, לכבד את המסורת הענקית הזאת".

הצעירים שמאזינים לתחנות הרדיו וגודשים את המופעים, אינם רק עולים איראניים מהשנים האחרונות. רבים מהם דווקא בני הדור הראשון והשני בישראל, שחשים זיקה לתרבות הפרסית. "שבוע שעבר התארח אצלנו יובל המבולבל. עלה ילד בן שבע, יליד הארץ, ודיבר איתו בפרסית רהוטה. מה שלא פחות מדהים, שיובל עצמו השיב לו בפרסית", מסביר רני עמרני, מרדיו-רן. "זה מתחיל מהחינוך בבית. ההורים מעניקים לילדים את האהבה לשירה ולהווי הפרסי". תחנת הרדיו של רני מפעילה גם ערוץ טלוויזיה, במקביל לערוץ הרדיו, שפעיל 24 שעות ביממה ומשדר סרטים חדשים ונוסטלגיים, קליפים, שירים, תכניות ושידור ישיר מהרדיו. כל צהרי שישי רני משדר תכנית בידור שכולה בפרסית, יחד עם השחקנית הפרסייה-יהודייה, שהנאז טהרני, שהשתתפה ביותר ממאה סרטים באיראן ובארה"ב.

IMG_2312

נראה כי הגלות שנכפתה בשל עליית משטר האיָתוללות, קרב בין הדתות והפלגים השונים. לתחנות הרדיו מאזינים גם איראניים מארה"ב ואירופה, כשברקע מתנוסס דגל איראן מטרום המהפכה ועל שולחן המערכת ניצבת תמונתו של השאה. "באותו שידור עם יובל, עלתה גם ילדה והסבירה שאחותה למדה עברית בזכות יובל המבולבל. אפילו התקשר מאזין יהודי מאיראן, שדודה שלו הביאה די.וי.די של יובל לאיראן וככה הוא למד עברית. שהנאז, מהנהנת בחיוב ומוסיפה, "גם כשריטה (ריטה היא אחייניתה של שהנאז. א.מ) הייתה בשידור אצלנו עלו מאזינים מוסלמים מאיראן ואמרו שיש להם את הדיסק של ריטה ברכב שלהם. זה מאוד ריגש אותם".

סעידג'ון, מנהל רדיו אסאל, היה מראשוני החלוצים שהקימו כבר בשנת 1994 תחנת רדיו פיראטית. כבר אז יצר קשרים הדוקים עם גולים מוסלמים בארה"ב והביא את הזמרים הגדולים מלוס אנג'לס. בשנה האחרונה פתח תחנת רדיו באינטרנט לבקשת הקהל. "העדפנו לעבור לאינטרנט בגלל היתרון הטכנולוגי שהוא מציע. האינטרנט עוזר לנו להגיע לקהל רחב יותר, גם בחו"ל", מסביר סעיד. בכל שישי סעיד משדר יחד עם מספר רבנים את פרשת השבוע בפרסית. "זה בשביל הקהל המבוגר שרגיל לשמוע את פרשת השבוע בפרסית. יש גם תכניות נוסטלגיה וזיכרונות על איראן. מאזינים עולים ומדברים על החלומות שלהם והגעגועים". תכנית נוספת בתחנה היא–'היי שי'. "אני מביא רכילות מקומית אבל גם את הדברים הצהובים מהתעשייה הפרסית בלוס אנג'לס ובאירופה. אנחנו בקטע בידורי. פתחנו את האתר למען הקהילה". הרדיו מארגן טיולים ברחבי הארץ, ערבי בידור ושירה", אומר שהרם (שי) שהרוז, שדרן התכנית.

הזמרים שמגיעים למופעים בישראל בקברטים השונים הם מהשורה הראשונה של זמרי איראן. שמות כמו פויה, שהרם סולאטי, וסאטאר. "בערב של השנה האזרחית הזמנו את הזמר פויה במסיבה ענקית שארגנו בחולון. קרוב לאלף איש הגיעו", אומר שהרם. סעיד ג'ון מתפרץ ומוסיף, "את שאהרוך הבנו, מורטזה, לילאפוראן, אומיד. אלה זמרים שמופעים בפני מיליוני אנשים".

במשך שבע שנים שהרם מארגן ערבי דיסקו פרסי לצעירים."זה מתקיים פעם בשלושה שבועות. אנשים שנולדו פה, באים עם חברים שלהם או בני הזוג שהם לאו דווקא פרסים. מוזיקה פרסית עכשווית יחד עם מוזיקה מזרחית ולועזית. את ההפקה הבאה אנחנו שומרים לפורים. החג שלנו", הוא מצחקק. "לא מעט זוגות יצאו משם. עכשיו שהדור הקודם של הצעירים כבר התחתן, באים האחים שלהם." גם רני עמרני, שבעצמו מקיים ערבי דיסקו, מסביר,"בערבי דיסקו משמיעים בעיקר פרסית אבל גם סגנונות נוספים כמו מזרחית ולועזית. המכנה המשותף הוא שכולם מגיעים מאהבה ושייכות למסורת הפרסית."

"השירה היא צד חזק מאוד אצל הפרסים. כשאתה קורא את השירה של האפז ומולנה זה כל כך עמוק. כמו מסע בין רקיעים", מסביר באבק יצחקי, משורר איראני-יהודי. בישראל נכתבו עשרות ספרים מתוך הקהילה הפרסית, ובקיץ האחרון נחנך מדור לספרות ושירה פרסית בספריית המדיטק בחולון, באירוע שכונה 'שבוע הספר הפרסי'. בין הספרים מצויים נדבכי תרבות ישנים יותר אבל אליהם נוספים גם יצירות חדשות, כמו של באבק וחבריו. משוררים כמו דודיאן מסרור (שהוציא שלושה ספרים), פארוויז חלילי, סעידיאן או בוהרי, שכתב ספר שירה בו הוא מתאר את סיפורי התנ"ך בפרסית. "אין תרבות ישראלית, לא יכולה להיות. בפרק זמן של שישים שנה אי אפשר ליצור תרבות. תרבות היא תוצר של מאות ואלפי שנים. הרי מישהו בישראל בכלל שמע מי זה פירודסי, מי זה האפז. מישהו מכיר משוררים וסופרים יהודים כמו שאהין או עמרני", מסביר באבק. "אני הראשון שהתחלתי לכתוב שירת מחאה נגד המשטר באיראן. אני לא כותב על פרחים ועל אהבה. זה מוזר שדווקא מחוץ לישראל אני מוכר יותר, למרות שאני פונה לכולם כדי שיקשיבו לזעקה שלי". בעקבות שירי המחאה ופעולותיו של באבק אף הוצא נגדו צו בעיתון פרסי הקורא להורגו, אך הוא אינו מתייאש. "אי אפשר למחוק היסטוריה של שבעת אלפי שנים. לא פרסית ולא יהודית", הוא מצהיר בעודו מחווה את עינו השמאלית ומכוון לאיראן, ומיד נושק לעינו הימנית ומכוון לציון.

כחלק מארון הספרים האיראני, ראו אור גם תרגומים מפרסית, כמו אלו של המתרגמת הישראלית-איראנית, אורלי נוי. הראשון, ספר הסאטירה, 'דודי נפוליאון', של הסופר אירג' פזשכזאד. הספר, שהפך לקאלט גם בזכות סדרת הטלוויזיה האגדית שנעשתה בעקבותיו, מתאר את החברה האיראנית של שלהי מלחמת העולם השנייה. ספר נוסף שתרגמה נוי הוא 'שקיעת הקולונל'. הסופר, מחמוד דולת-אבאדי גדול הסופרים העכשוויים באיראן, תוהה מה עלה בגורל המהפכה העממית. אותה מהפכה שלבסוף הפכה אכזרית כל כך לבנייה. נוי אף מציינת כי שקיעת הקולונל, מעולם לא ראה אור בפרסית. הצנזורה האיראנית לא אישרה את פרסומו בגלל הביקורתיות שיש בו.

1016245_554388541289173_506852501_n

הסברה ישראלית

כאמל פנחסי, עורך העיתון  הפרסי בישראל, שהיאד, אומר, "בגלל המצב הביטחוני עלתה המודעות לקהילה האיראנית בישראל. דווקא האיבה עוזרת לשמר את השפה כמו שקורה בשנים האחרונות". העיתון כולל בתוכו כתבות פוליטיות, תרבות וחדשות מהקהילה בישראל ומהפזורה האיראנית בחו"ל. פנחסי, שמשמש גם יו"ר עמותת ישראל-איראן, אומר שלא פעם מגיעים למערכת אפילו חומרים מאיראן עצמה ומגולים איראנים מאירופה וארה"ב.

אחד הדגשים בעשייה, במדיה ובתרבות הפרסית בישראל, משמשת כהסברה ישראלית. רדיס-אין, לדוגמה, המפנה את מבטו דווקא החוצה, אל הפזורה הפרסית בחו"ל, במאמץ הסברתי למען ישראל. הסמלים שמעטרים את ספרי השירה וכלי המדיה, הם דווקא אלו שמזוהים עם איראן שלפני מהפכת 1979. "אין מישהו שיסביר לאיראני, גם זה שיושב באירופה, מה באמת הולך בישראל. הכוח שלי זו השפה. אני יכול להסביר לאיראני לא בשפה של החדשות, אלא לדבר איתו בשפת העם". אומר, רני עמרני מרדיו- רן."גם לי יש משפחה וילדים ואני לא רוצה שימותו אנשים חפים מפשע. לישראלים יש בעיה רצינית בהסברה. כולם מדברים על אטום וגרעין. ראית בתקשורת מישהו שמדבר בפרסית? ראית מישהו שבאמת מדבר על העם האיראני ולא על המשטר?".

קלאסיקה

קולות הסנטור, הטומבאכ, הכינור והעוד, חוצים את גלי האתר וממלאים אולמות כמו ההרכב המוזיקלי, אנסמבל גולהא, שמשלב קטעי שירה מהפולקלור הפרסי הטרום אסלאמי וכן ממשוררים פרסיים מודרניים. ההרכב, בניהולו של מנשה ששון, מושך אליו קהל עצום שמתענג על הצלילים שרוח נושנה שורה בהם. אוצר תרבותי עצום שמוגש בפשטות וחן, ונותן הרגשה ביתית חמה. בהקשר זה חשוב לציין את הפייטנית מורין נהדר ומפעלה האדיר. מורין העלתה מהשכחה ושימרה פיוטים פרסיים-יהודים רבים . בזכות קולה העילאי וחידוש לחנים לפיוטים העתיקים, היא זכתה להשתתף בהפקות ובתזמורות רבות עם ההרכב שלה ברחבי העולם, וכן שיתפה פעולה עם אמנים רבים בישראל בתוכם ברי סחרוף, אהוד בנאי ושאנן סטריט.

.

קוברים את התרבות בישראל

בשיחות שגולשות לעתים לחצי משפטים בפרסית, מוזכרת הברית בין הקהילה הגולה של איראן בלוס אנג'לס לישראל. עיר המלאכים בארצות הברית, מזמן נכבשה על ידי הגולים האיראנים ובתוכם יהודים רבים. חיים (ג'ימי) דלשאד, יהודי-פרסי שהיגר לארה"ב, כהן פעמיים כראש העיר של בברלי-הילס, ולא לשווא היא זכתה לשם- טהרנג'לס. יהדות איראן בישראל מקפידה על יחסים עמוקים וחמים עם הקהילה בלוס-אנג'לס, ולא פעם מתקנאים בעושר התרבותי של בני עמם ובגאווה שהישראליות לא מוכנה לאפשר. "ההורים מדגישים לילדים עד כמה התרבות חשובה. החינוך, הוא גם לתרבות, לאהבה של מוזיקה. מגיל מאוד צעיר. זאת טעות לשכוח את השורשים הפרסים. אתה יכול להיות ישראלי ולשמור על השורשים שלך. מה רע בלדעת עוד שפה, ועוד ידע שאני מוסיף לעצמי?".

למרות העשייה הרבה ודווקא בגללה, נשמעים קולות פסימיים לגביי עתיד המורשת בישראל. הרגש והזיקה לתרבות הפרסית ולמסורת עדיין איתנים, אך הפחד שאולי זאת בעצם שירת הברבור לעושר תרבותי שהנה ויתמוסס, גם הוא מקנן בנפשם של אנשי התרבות. "אנחנו קוברים כמה איברים עיקריים של התרבות פה בישראל. בשביל להיות ישראלים אנחנו קוברים את התרבות שלנו. אתם הדור שקובר אותו, ואתם תצטערו יום אחד שתפתחו את העיניים ותראו מה עשיתם ליהדות איראן ושאר התרבויות", מתריע באבק כנביא תוכחה.

בישראל ניתן עדיין למצוא איי זיכרון של תרבות אחרת, גלותית ובהירה. חלקם פזורים בפריפריה, חלקם בלבם של עולים מהתפוצות הרבות. אנחנו, הדור הצעיר מזהה את השברים. כעת, השאלה היא האם נחדל מלהביט בשברים ונתחיל להרכיב מחדש את שרשרת המסורת. זוהי שאלה גורלית, כפי שתיאר זאת המשורר הלאומי של איראן, פרדוסי, בספר שאהנאמה: "בלי איראן ותרבותה לא יהיה לנו גוף ונפש, ובסופו של דבר לא ישארו חיים בארץ הזאת."

"چوايراننباشدتنمنمباد

بدينبوموبرزندهيکتنمباد".

12 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. אין על הפרסים הם המקור. הם עילת העילות לכל המוזיקה הערבית והמזרחית. אימפריה אז והיום.

  2. לא היה ולא יהיה כמו הפרסים!!!(:

  3. כתבה מאוד יפה ומעניינת , תודה לאבי על עריכת הכתבה זו , אני מזמין אותכם להיכנס לאתר רדיו רן ולהאזין לתוכניות ולהינות מתרבות העשירה בפרסית http://Www.RadioRan.co.il וגם כנסו ל"איראן טי וי ישראל" ולצפות לסרטים חדשים בקולנוע איראנית http://Www.IranTvIsrael.com

  4. כתבה על מוזיקה פרסית

  5. שלום רב אני בת להורים שעלו משיראז כרגע עושה עבודת מחקר על קמעות אמונות ולבוש מיוחד של יהודי פרס אינני יודעת אם אתם הכתובת אך אודה לעזרתכם באינפומציה תמונות אם אפשר של קמעות להריון שמירת היולדת היילוד וכולי בצידה ואתם לא הכתובת אני מתנצלת מראש

  6. שלום רב אני בת להורים שעלו משיראז כרגע עושה עבודת מחקר על קמעות אמונות ולבוש מיוחד של יהודי פרס אינני יודעת אם אתם הכתובת אך אודה לעזרתכם באינפורמציה אתרים שיכולים לעזור לי תמונות אם אפשר של קמעות להריון שמירת היולדת היילוד וכולי במידה ואתם לא הכתובת אני מתנצלת מראש

    • ברצוני לאתר בעלים של עסק בתל אביב (אם עדיין קיים) לתרגומים מפרסית לעברית
      שנקרא "איריש" "iris"
      050-5295220

    • אני בן להורים שעלו משיראז.מחפש בחורה מהעדה הפרסית רצוי שיראזית .הנייל שלי הוא 0523259493

  7. כבן העדה , כואב לי לראות את התלישות שלה בעיניי ממסורת ישראל , האתרים המוזכרים יכלו להיות כמעט באותה מידה אתרים של גויים אירניים . לא פוגשים מספיק (אם בכלל)את היהדות בתרבותם של יהודי אירן , והכי מצחיק ועצוב הוא הערוץ שקורא לעצמו – שידורי יהדות אירן . ואין בו כמעט קמצוץ של יהדות .אני לא בטוח שיש אפילו קמצוץ . אז למה הוא קורא לעצמו כך ? מה יהודי בו ? . זה אירוני ועצוב בעיניי .איפה התרבות היהודית אירנית האמיתית ? מה היא בכלל ? אשמח לתגובות

  8. ינון, אתה צודק לגמרי. בגלל זה מורין כל כך נפלאה. תשמע את השירים שלה ואז תבין שהיא היחידה שבאמת יוצרת תרבות יהודית פרסית אמיתית, ומחייה מחדש את עולם הפיוטים היהודי-פרסי. באוגוסט היא גם תוציא אלבום פיוטים שכולו מוקדש לנושא הזה.

  9. עת שערי רצון עם תפסיר בפרסית
    לטובת הציבור.
    יש עוד 8 קטעים מתפילות הימים הנוראים
    תכתבו ביוטיוב – דוד רחימי

  10. שומע מוסיקה פרסית מאז ומתמיד מתענג על כל צליל של של כל כליהקונצרט הכי עשיר אך איך תעזרו לי ללמוד את השפה ולהביו את המילים האם אתם עורכים קורסים ללימוד השפה

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות