ארץ עיר: עדי קיסר

קיסר

.

cafe-erez-ir1

תימן. נולדתי וגדלתי בישראל ועד גיל די מאוחר תימן היתה מעין מקום אמורפי שבגללו אנחנו אוכלים קובנה בשבת בבוקר ושומעים ציון גולן בחינות. תימן היא הסיבה שבגללה יצאתי שחורה שיער ושחומת עור ואני תמיד צוחקת שהחזות החיצונית שלי היא "פוסטר" לתימניות אבל עד גיל מאוחר לא ממש הבנתי את הקשר העמוק ביני ובינה. כשגדלתי וחקרתי תימן הפכה למקום מוחשי עם צבע וריח ושפה ותרבות ומשפחה. והמון זיכרונות שאפילו שהם לא שייכים לי, גם אם אנחנו רחוקות בזמן ובגאוגרפיה, אני שייכת אליהם. אני תימניה שאף פעם לא היתה בתימן, ששני ההורים שלה נולדו בארץ, אבל עדין חולמת על ביקור בשווקים של צנעה ועל חוף הים של עדן. אני זוממת בביקור שלי לקחת בתימן סירת פדלים ולשוט לעוד מדינה קרובה שאני נורא רוצה לבקר בה- אתיופיה. אני אסכם את תימן בשורות משיר של אלמוג בהר- "אני אדם שוכח/ אבל יש לי זיכרון/ שלא מוכן לשכוח ממני".

.

cafe-erez-ir2

ירושלים. העיר שגידלה אותי. יש לי את אמא שלי ואת אבא שלי ויש את ירושלים. המורכבות של העיר הזו, העושר שיש בה, המגוון האנושי, שתיקת האדמה, אני חושבת שזו זכות גדולה לגדול בעיר טעונה כמו ירושלים. אני חושבת שיש בה משהו צנוע ואני אוהבת את האנשים שלה מאוד מאוד.

אני לא יכולה לומר שעזבתי את ירושלים כי אני נמצאת בה לפחות יומיים מהשבוע שלי. הרבה זמן רציתי לכתוב עליה שיר בגלל שהיא כל כך משמעותית בחיים שלי ולא הצלחתי לכתוב כלום. איך תופסים מהות של דבר כל כך גדול? בסוף כתבתי את השיר "אם אשכחך" והתרגשתי לאללה שהצלחתי לתפוס אותה במילים ושהפעם הראשונה שהקראתי את השיר, היתה בערס פואטיקה בג'רוז.

.

cafe-erez-ir3

מילים. האפשרות שיש בהן, בחיבור ביניהן, איך שהן מפעילות אחת את השנייה ומגרות את השכל ושוטפות את הלב. זה מרגש אותי ומדליק אותי ומחרמן אותי.

.

cafe-erez-ir4

אני מאוד אוהבת את הצומח אבל אני כזו ילדה עירונית מסריחה שאתה יכול להגיד לי על עץ ברוש שזה אקליפטוס ואני אאמין לך. אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי צמח אלוורה וכולם סביבי התחילו לתלוש את העלים הבשרניים שלו והוציאו מהם את הג'ל הירוק הזה ואני עמדתי בהלם והסתכלתי עליהם כי הייתי בטוחה שאלוורה זה משהו שד"ר פישר המציא. עירונית מסריחה, כבר אמרתי?

 .

cafe-erez-ir5

לונגי ארוך שאפשר לפרוס על החול, לשבת עליו בחוף, עדיף לא של עיר, ולבהות בכחול כחול הגדול הזה. עדיף עם מישהו שאוהבים.

. 

cafe-erez-ir6

Gil Scott-Heron/ Im New Here

אלבום הקאמבק של גיל סקוט הרון שיצא בשנת 2010 אחרי שתיקה ממושכת מאמצע שנות ה-90 שכללה כלא והתמכרות קשה לסמים. האיש שהכריז ש The Revolution will not be televised ואחראי על טקסטים פוליטיים נוקבים ומחאתיים לצד טקסטים אישיים קשים ומלאי כנות על הבית ממנו הוא בא. היה חלק מתנועת הפנתרים השחורים בארצות הברית ולחם עבור זכויות השחורים בארה"ב. כל האמירה החברתית המושחזת הזו בליווי של כישרון כתיבה גדול וקול ייחודי ששוחה במוזיקת ג'אז סול ופאנק. אני חולה לו על האפרו שלו וחבל לי שאני כבר אף פעם לא אהיה בהופעה שלו.

.

cafe-erez-ir7

"צבע גן עדן" של מג'יד מג'ידי. ריסק ושבר לי את הלב. וגם כל הסרטים של האחים כהן.

 

cafe-erez-ir8

קשה מאוד מאוד לבחור ספר אחד. הספרייה שלי בבית זה הדבר הכי יקר שיש לי בעולם הזה.

אם אני בכל זאת צריכה לבחור אחד אז "ספר האי-נחת" של פרננדו פסואה. פסואה פרסם שירה בחייו אבל אף פעם לא זכה לתהילה. כתביו התפרסמו אחרי מותו והיום הוא הסופר והמשורר הלאומי של פורטוגל. אני חולמת להגיע לבית שלו בליסבון- שהפך למוזיאון לזכרו. אני תמיד אומרת שכשאני אהיה שם אני אלקק את הפאנלים של הבית- מרוב הערכה לאיש הזה ולכתיבה שלו.

.

cafe-erez-ir9

יש כל כך הרבה אנשים בעולם שאני מעריכה והם מעוררים בי השראה אבל עדין התשובה ברורה לי כבר מגיל קטן. אבא שלי. לא יכולה לדמיין איך זה לשרוד יום אחד בעולם הזה בלעדיו.

.

cafe-erez-ir10

הלוואי שיכולתי לעשות משהו עם הידיים שלי. להיות חקלאית. אני חושבת שככל שאתה חי יותר קרוב לטבע, ככה אתה בריא יותר נפשית ופיזית. יש משהו בעבודה פיזית שמשחרר את המחשבות ועושה שקט בנשמה. להיות קרובה למחזוריות ולהרמוניה שיש בטבע זה החלום שלי, אני באמת חושבת שככה היינו אמורים לחיות. אבל בנינו לעצמנו קירות ושמנו טלוויזיה שתצווח ברקע ותמכור לנו שמפו. אז החלום זה חקלאות, אבל מה לעשות שיש לי שתי ידיים עקומות? חברים צוחקים עלי שלדפוק מסמר בקיר זה סיפור בשבילי. הכי הרבה שאני יודעת לעשות עם הידיים שלי, זה לכתוב.

.

לקמפיין ההדסטארט של עדי קיסר

2 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. אחלה ראיון, מחכה לקרוא את הספר. בהצלחה.

  2. לכתוב זה המון.
    נהדרת
    איפה הספר?

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות