תחזיקו אותי | על ציניות גסה, בורות מקוממת ומהומה שאולי הייתה קצת מיותרת

תחזיקו

מגיע גילי ארגוב, הבחור שמתעקש לשחזר דווקא את נקודות השפל של אביו, אל אולפן אחת מתכניות הריאליטי, דה ווייס. לתוכנית שכל קשר בינה ובין מוסיקה או תרבות הוא מקרי. הוא פוגש את נסיך הגאות והשפל, אביב גפן, שכבר שנים חי בסרט כאילו הוא השמאל האמיתי, הרוקנרול הבועט, האמן המיוסר ושאר ירקות. גפן מתגולל על "הזמרים המזרחים" העכשוויים, אשר להבדיל מאביו המת של גילי, שאיכשהו, במבט לאחור, ניתן לומר כי פעל מתוך מצוקה וצעקה אותנטית, מדרדרים את המוסיקה המזרחית לכדי אשפה ורפש, ושנוהגים כאחרוני הנובורישים, הרודפים אחרי זנב הכבוד ללא הפוגה.

וזאת רק ההתחלה. יום אחרי זה אני מגלה כי גילי ארגוב, הבן והטרגדיה, אכן השתתף באודישנים הנ"ל שצולמו, אגב, מזמן, אבל סולק מהתכנית כעבור כחודש עקב "התנהגות לא הולמת" (הנ"ל נתפס כשהוא מסניף במכונית, או משהו כזה). ומה עושה הזכיינית, שרוב הסיכויים שידעה, כבר במהלך האודישנים (המוזרים), שהבחור מכור ומעורער? כרגיל, שמה עליו קצוץ, מקריבה אותו למולך ואפילו מייחדת לו פרק מיוחד, ששודר ביום נפרד, עם פרומואים ייחודיים. כן, במקום להבין את מצבו, ואין אחד בתעשיה שאינו מכיר את טרגדיית גילי ארגוב, להגיד לא סליחה ותודה, ולשלוח אותו לדרכו, היא מעצימה אותו, נותנת לו תחושה כאילו העולם החדש אכן נפתח בפניו, עוד רגע והוא עולה על אביו, ואז, בעקבות "התנהגות לא הולמת", זורקת אותו לכלבים, אחרי שעשתה על גבו כמה לירות.

אבל זה, כמובן, לא הכל. במהלך האודישנים לארגוב, שבהם ניתן היה להבחין בקלות שהבחור מכור, החליטה הפקת התכנית והזכיינית האנינה, להשאיר באויר את התגוללותו הפטרונית של גפן, לא רק על ארגוב עצמו, נניח, אלא על כל "הזמרים המזרחים", אותם אלה ש"לקחו את המושכות" מזהר ארגוב, "המלך", ודרדרו את העגלה לתהומות של סחי ושופוני. כן, במקום שהזמרים המזרחים של היום, פסק האדמור ומי שבנה את הקריירה שלו על שופוני (איפור, חצאית, שימוש בבני משפחה מפורסמים, פרובוקציות תכופות, מגורים ממושכים בפרוייקט "סי אנד סאן" שאין נובורישי ממנו), כדאי, הוא פסק, שהם יתמקדו בצעקה ובכאב האינהרנטי שלהם, ושרק ממנו יכולה לצמוח "אמנות" נשגבת כמו שלו.

פזמון שמח, או סתם שיר אהבה, השתמע מדבריו של מי שייצר אינסוף פזמונים כאלה, לו ולאחרים, איננו טבעי ל"זמרים המזרחים", רק מחאה וצעקה וכאב. כשהם עושים את זה, רצוי בכלים ובעיבודים של ההגמוניה, הם מעולים, הם אותנטיים, הם ממשיכי דרכו של המלך, הם ברי סחרוף ואהוד בנאי המעולים, אבל כשהם עושים משהו אחר, שמח נניח, או סתם להיט שיכבוש את מצעד הפזמונים, הם מאבדים את המושכות, בוגדים בקהלם ובעיקר מדרדרים את הז'אנר כולו אל שכבת המיץ של הזבל.

גפן, בפשטנות שלו, הציף כאן קלישאה חבוטה הנשענת באופן מובהק על מבט גזעני. כי הרי מה זו גזענות, בגדול? הכללה, לקחת ציבור ענק של פרטים ולאגד אותו תחת הגדרה מעליבה קטנה וקליטה, לרוב מתחת לחגורה ("הצרפתים מסריחים", "הרומנים קמצנים", "המרוקאים אלימים" וכו'). וזה בדיוק מה שעשה גפן. הכליל. הכליל וסימן. ועוד דבר הוא עשה: הוא גם סימן את גבולות הסטריאוטיפ. זמר מזרחי, הוא פסק, ורבים הסכימו איתו, לפחות על פי הפיד שלי, חייב לצעוק מנהמת ליבו או לשיר את שורשיו האותנטיים, אחרת הוא נובוריש, חקיין או ציני שמטרתו היא כסף, כסף, כסף. זמר מזרחי, אליבא דגפן, אינו יכול להיות מה שבא לו, הוא חייב להתכנס מתחת למטריה שאת גבולותיה טווה וסימן הפטרון האשכנזי (כולל זה שנולד לאמא ממוצא סורי, כמו גפן, למשל). לשיר פזמון אהבה שטותי, או לייצר להיט כדי להתקדם בסולם הדרגות, או סתם כי מתחשק להשתחרר קצת ולעשות שמח, זה לא, זה לא מזרחי אמיתי. פה, ימשיך ויאמר הפטרון ויתכוון בעיקר ללהיטים המזרחים העכשווים, מאבד הזמר המזרחי את מושכות העגלה ומדרדר אותה אל תהום הסימונים הבלתי נמנעים. זמר אשכנזי, משוכנע הפטרון, יכול להיות מה שהוא רוצה. הוא יכול להיות זמר רוק והוא יכול להיות זמר פופ וסול ואר אנד בי ובלוז וג'אז וארץ ישראל, אבל זמר מזרחי חייב להתכנס בעוניו, בדלותו, הפיזית והרוחנית, או אפילו במסורת שלו, המשונה, אחרת הוא בוגד בקהלו, או, חלילה, בעצמו. חייבים להציל אותו מעצמו.

ועוד דבר יאמר הפטרון: להיט לא אותנטי שכל מטרתו היא להפוך ללהיט, מסמן, מיד עם רגע לידתו, את כל "הזמרים המזרחים", שלא לומר – את המזרחים כולם, ככאלה. כנייר דק, חסר עומק, פזמון ולא שיר, להיט ולא יצירה. כי ככה זה בתרבות – הזמר האשכנזי יכול לשיר באיזה סגנון שהוא רוצה, על איזה נושא שהוא רוצה ובאילו מילים שהוא חפץ ועדיין להישאר אינדיבידואל ייחודי, ואילו זמר מזרחי טוב חייב להצטמצם למה שמוגדר כמזרחי אותנטי, ולעולם, אבל לעולם, הוא ייצג את השבט המזרחי כולו ולא רק את הוד עצמיותו.

לכן, אולי, ממהרים חלק מהמזרחים ומגיבים על דברי הבלע האלה, ובכך משלימים בעצם את נוסחת הפטנט שהוזכרה כבר, זו שמתחילה בפרובוקציה בשנקל, בדרך כלל ממי שכבר היה וכמעט איננו עוד, אבל ניזונה, כמו המפלצת המיתולוגית ההיא, בתגובת ההמון הנסער, כולל עבדכם הנאמן, שנציגו-לכאורה, הותקף בכיכר העיר, ללא הגנה, ומגיבים בשצף קצף ולא מותירים אבן על אבן, לעיתים בבוטות, לעיתים בהססנות. שוב הוצגנו כרודפי כבוד, הם זועמים, שוב הצטמצמנו לסטריאוטיפ ההוא שנדמה היה שחלף מן העולם?

ואני, דקה אחרי שוך המהומה התורנית, שוב חוכך בדעתי: איך צריך לנהוג מול מהלכים מסמנים ואכזריים, אך יחד עם זאת נדושים כל כך? האם למלא את הפה בעראק ובכך להרוג את המפלצת, שגדלה גם בגלל המשוב וההד? או שאולי להתנפל בחרי-אף ובמילים מחודדות על השליח האומלל שרק ביטא את מחשבות אדוניו, למרות שהוא משוכנע שהוא אינדיבידום חד-פעמי, ולכתשו עד דק, למען יראו ויראו, כדי שידעו: אנחנו אחרים, אנחנו לא כמו הורינו השפופים, אנחנו זקופים ואנחנו יכולים להשיב מלחמה שערה, מי שיעז לפצות את פיו ולקלל אותנו, יקבל באבי-אביב (איך אפשר להתאפק?).

האמת? אין לי מושג. מצד אחד אני כל כך מאושר שרבים ורבות טורחים ומגיבים, ועונים ומתווכחים, ללא מורא, עם טיעונים חזקים וניסוחים מרהיבים, ומצד שני, אני חוזר ואומר לעצמי: תרגיע, תן לכלבים לעבור, אל תיתן למפלצת את מנת המזון שלה, תרעיב אותה, תייבש אותה, הפוך אותה לנבלה סרוחה, זה בידיים שלך.

ואז אני הולך לישון. תמיד אני הולך לישון כשמחשבות כאלה טורדות את מנוחתי.

.

בונוס טראק:

באותו הקשר, השבוע שדרנית גלגלצ לבנת בן חמו השמיעה את השיר הבא, ואמרה משהו כזה: ״באמת פעם היו זמנים שבנים של לא התנשאו על בנים של..״

3 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. המילים של אביב גפן בביצוע מזרחי למהדרין וקיבלנו קיסריה וליאור נרקיס, לא עלינו.

    אז סביר להניח שמבחינת המילים מה שקובע במוזיקת המיינסטרים הישראלית הוא העיבוד. אבל איזה זמר אשכנזי עושה פופ קופצני? וזוכה לחיבוק?

  2. אביב גפן הוא זמר גרוע בעל קול של צפרדע אלמלא קשריו המשפחתים היה נשאר אלמוני. זהר ארגוב היה ענק ונשאר ענק וחבל שאנשים חסרי מצפון מתעללים בבנו. על אביב גפן חקיין של זמרי רוק מערבים אומרים שהוא אותנטי על זמרים ממוצא מזרחי שמושפעים מהמזרח אומרים חקיינים זולים.

    • לגבי אביב גפן אני מסכים איתך לחלוטין

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות