צילום | ״פתאום אנשים התחילו לחשוב שאני ערבי״

הצלם איתי דוידיאן עבר לפני כמה שנים להתגורר בירושלים והרגיש שהעיר הזו מאתגרת את הזהות שלו. בשליפת מצלמה הוא יצר פרוייקט שמדבר על תחושת הזהות הכפולה שלו בעיר שבה אפשר להיות גם וגם. במרחק הליכה של 15 דקות ממרכז העיר ירושלים לתוך העיר העתיקה הזהות של איתי משתנה מיהודי לערבי והוא מתעד את המעברים האלה בצילומים לפעמים מקריים, לפעמים מכוונים. סצינות שנראות טבעיות לחלוטין במיקומים שונים בעיר הופכות אותו להיות מתאים באופן מוחלט לזהות שבחר לאמץ בתצלום. הפרוייקט המרתק הזה מוצג כאן לפניכם ואיתי עונה על השאלון שלנו:

דוידיאן 1

דוידיאן 2

ערב טוב לך

איתי דוידיאן. יליד 1987, דור ראשון בארץ למשפחה מאיראן, כרגע חי ונושם (בכבדות) בירושלים, נולדתי בתל אביב. צלם עצמאי. אוהב לתעתע במציאות.

דוידיאן 3

דוידיאן 4

עד הלום

העבודה התחילה מאז שעברתי לירושלים. פתאום אנשים התחילו לחשוב שאני ערבי. כשהלכתי במרכז העיר, הברסלבים לא קראו לי להניח תפילין, לא הזמינו אותי למניין בבית כנסת ובעיר העתיקה דיברו איתי רק בערבית.

החלטתי לבחון את העניין דרך המצלמה. ביקשתי מחברים (ולפעמים מעוברי אורח) שיצלמו אותי בסביבה יהודית ובסביבה ערבית, הרעיון היה לתת לסביבה להגדיר אותי, לתת לצופה את הסטראוטיפ בפנים, בלי להתחפש ובלי להתאמץ. אם אני יושב ליד פועלים ערבים באתר בנייה אני נראה ערבי, ואם אני יושב עם חברים יהודים בים אני נראה יהודי.

אני רוצה שהאנשים שיראו את התמונות יסמנו אותי באופן שונה בכל פעם, שיבינו כמה ההבדלים, שנדמה לנו שהם מובהקים, דקים ומתעתעים.

דוידיאן 5

דוידיאן 6

באלה הידיים

עשיתי רשימה של סצנות שאוכל להשתלב בהן, וביקשתי מחברים שיבואו איתי לצלם. הצטלמתי בעיר העתיקה, בפיצוציות, בתי קפה, בשוק, באתר בנייה, בחוף הים, נוהג במכונית בשער שכם, בגן החיות התנכ״י. באתי בגישה קצת הומוריסטית לסיפור. בחלק מהצילומים האנשים שהצטלמתי לידם לא ידעו שהם מצולמים, פשוט הלכתי לידם.

דוידיאן 7

דוידיאן 8

היו שם לפני

צלמות עם ראש טוב כמו ניקי אס לי ונאן גולדין שעשו דברים דומים, נתנו לי את ההשראה צילומית. בלי שום קשר אני מאוד אוהב את להקת השמחות ובמיוחד את הקטע הזה:

דוידיאן 9

דוידיאן 10

דוידיאן 11

דוידיאן 12

4 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. מבריק ומעורר מחשבה.

  2. נהדר, תודה ששיתפתם. מזכיר לי את עצמי בסביבה המעורבת ביפו. מעורר מחשבות וגם תהיות – למה אנשים מאותו מוצא אתני נעשים עוינים זה לזה רק בגלל הדת השונה.

  3. חזק

  4. אחד הפוסטים המצויינים.
    זה מזכיר לי שכבר כמה אנשים אמרו לי שעד שאני לא מתחילה "לדבר מזרחית" הם לא בטוחים אם אני מזרחית (למרות שיערי השחור), כאילו האנשים איתם אני מסתובבת ומה שאני עושה לא מתאים ל"מזרחית".

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות