ניצחון הנעורים: 102 שנים להולדת אסמהאן

ז'נאן בסול

היום לפני 102 שנים, נולדה אסמהאן, הנסיכה מז'בל א-דורוז. לאסמהאן, שנולדה בשם אמאל אל אטרש, יש סיפור שמזכיר חיים של צוענייה נודדת, לא רק בשל נדידותיה בין ארצות אלא גם בין עולמות, מעמדות וסמלי סטטוס.

אסמהאן נולדה על אנייה שהעבירה את משפחתה מטורקיה לסוריה לאחר חילוקי דעות בין אביה אמיר פהד אל אטרש לבין הטורקים. מספרים כי שנים לאחר מכן, חבר של אחיה פריד קרא לה בכף היד ואמר לה את הנבואה שהגשימה את עצמה, שהיא "תמות במים כפי שנולדה במים". לאחר שאביה הצטרף ללחימה בצרפתיים בג'בל א דורוז, עזבה המשפחה: האם, הנסיכה עליא, האחים פואד ופריד ואסמהאן שגרה אז בביירות, למצרים.

יא חביבי תאעאלא (לחן: פריד אל אטרש):

את השם אסמהאן היא קיבלה מהמוזיקאי דאוד חוסני שחבר אל פריד בתחילת דרכו. חוסני בא לבקר את פריד בביתו, שמע את אמאל שרה ונקסם מקולה. הוא קרא לה ואמר לה שהיא דומה, גם במראה וגם בקול, לנערה שאימן אותה אך היא נפטרה לפני שהספיקה להתפרסם. לנערה הזו קראו אסמהאן וכך הוא קרא לאמאל הנערה.

אסמהאן החלה את דרכה המוזיקאית בשנת 1931 לצד אחיה פריד, באולם הופעות שנחשב למכונן בחיים המוזיקליים של שניהם, אולם "מארי מנסור" בשכונת "עמאד א-דין" בקהיר, איפה שגם אמם הייתה מופיעה. להבדל מפריד שעודד את אסמהאן לשיר ולהופיע, אחיה הבכור פואד התנגד לשירתה ואף היה חוזר על המשפט, שהשירה של אסמהאן היתה "גורמת לכל דרוזי לקחת את החרב שלו ולרצוח אותה".

דואט של אסמהאן ופריד אל אטרש, מתוך הסרט ״אינתיסאר א שבאב״:

בשנת 1934 התחתנה אסמהאן בפעם הראשונה, עם בן דודה אמיר חסן אל אטרש. הנישואין נמשכו שש שנים. היא לא רצתה להתחתן וחשקה בשירה אך הסכימה תחת הלחצים מצד המשפחה ועברה לגור איתו בג'בל א דורוז. אך הערגה לקהיר ולשירה לא עזבו אותה. היא ביקשה מאמיר לא פעם שירשה לה לנסוע לקהיר והוא היה אומר לה לחכות. אחרי זמן מה היא ביקשה לנסוע לדמשק שם היא שהתה בבית מלון "א שרק". באותו לילה ניסתה להתאבד כיוון "שברצונה לחזור לקהיר"; השמועות מספרות שהיא רק רצתה שהוא יתגרש ממנה. אחרי ניסיון ההתאבדות הוא אכן נתן לה לנסוע לקהיר. היא נסעה פעמיים, בפעם הראשונה הוא בא להחזיר אותה ובפעם השנייה היא נשארה שם והחליטה להתגרש.

הנישואין השניים שלה היו עם הבמאי אחמד בדרח'אן בשנת 1941, לאחר שביים אותה בסרטו "אינתיסאר א שבאב" (ניצחון הנעורים) לצד אחיה פריד. השמועות מספרות שהסיבה לנישואין היתה להחזיר את האזרחות המצרית כיוון שהיא נשללה ממנה כשנישאה לחסן אל אטרש ועברה לסוריה.

פרומו של הסרט אינתיסאר א שבאב:

לאחר הסרט, בשנת 1941 אסמהאן חזרה לסוריה לאור הבקשה של הצרפתים והבריטים שנתנו לה משימה סודית: ליידע את תושבי ג'בל א דורוז שהבריטים והצרפתיים פולשים לסוריה דרך הג'בל ושלא יתנגדו לכוחות שלהם; הבריטים הבטיחו עצמאות לסוריה ולבנון ביום הפלישה. כשבעלי הברית פישלו, ניסתה אסמהאן לדבר עם הנאצים באנקרה אך לא נתנו לה להיכנס בגבול והוחזרה ללבנון. דברים אלו הובאו גם בזיכרונות של אדוארד סעיד.

אחרי שנאסר על אסמהאן לחזור למצרים, היא התחתנה בירושלים ולאחר מכן חזרה לקהיר עם בעלה השלישי, השחקן אחמד סאלם. הנישואין לא היו הצלחה גדולה ויש הטוענים שהיתה לו יד במוות שלה. אסמהאן נפטרה ב-14 ליולי 1944 בתאונת דרכים קטלנית: המכונית שבה נסעה עם חברתה, התרסקה אל תוך תעלה. אסמהאן וחברתה נפטרו אך הנהג שרד, ולכן עלה חשד שאסמהאן נרצחה ולא נהרגה. סיפור חייה של אסמהאן, סגנון החיים השנוי במחלוקת והסכסוכים שהיו לה עם אנשים מחזקים את הקונספירציה הזו. מהחשודים העיקריים, בעלה הראשון אמיר חסן, בעלה השלישי אחמד סאלם, המשפחה שלה, והזמרת אום כולתום והמודיעין הבריטי והצרפתי.

סצינת הטביעה, מתוך הסדרה ״אסמהאן״, מצרים 2008:

בתחקיר מיוחד אשר נעשה בטלוויזיה המצרית לפני מספר שנים בו מרואיינים קרובי משפחה של אסמהאן ואנשים שהיו מקורבים אליה אז, שוללים כל אפשרות לרצח. אך זה לא חשוב, כפי שאמר הבמאי יוסף ווהבי, "אסמהאן מתה צעירה כי המוות רצה לשמר את יופיה". אסמהאן נפטרה בעת צילום הסרט השני שלה, ״ג'ראם ואנתיקאם״ (אהבה ונקמה) כשנותרו רק שתי סצנות שלה לצלם.

ליאלי אל אונסי פי ויינה, מתוך הסרט ג'ראם ואינתיקאם:

למרות שהיא נולדה בסוריה וגדלה בביירות, ולמרות שלדרוזים יש ניב מיוחד (בארץ וגם בסוריה ולבנון) אסמהאן שרה בניב המצרי ומילות שיריה מאוד גבוהות. אסמהאן היתה ידועה ביכולת השירה היוצאת מן הכלל שלה ובטווח הווקאלי הרחב. לכן היא שרה בסגנון סופראנו אשר שלטה בו. היא אימצה את טכניקת השירה "בל קאנטו" אך גם למדה את השירה של רבים מבני זמניה במצרים, שסגנונות השירה שלהם היו מגוונים, כך שהיא שילבה בין סגנונות מערביים לבין סגנון ה"טאראב". היא עבדה עם כמה מלחינים כמו אחיה פריד, זכריא אחמד, ריאד א-סונבאטי, מוחמד עבד אלווהוב ומוחמד אלאסבגי (קסבג'י).

לקינוח, רמיקס של "אסקניהא" מאת זייד חמדאן:

תגובה אחת בפוסטהוספת תגובה
  1. מכל מלמדי השכלתי..
    תודה על הפוסט המחכים,.
    זה שנים שאני מכיר את הסיפור של אסמהן בגרסה התאטרלית שבא מעורבת אום כלתום כמי שפחדה שאסמהן תצל על הקרירה שלה.

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות