דברי הספד עם פטירתו של ד"ר אפרים יעקב

תום פוגל

בר קפרא פתח: 'כי אתה תאיר נרי'. אמר הקב"ה לאדם: נרך בידי ונרי בידך. נרך בידי שנאמר: 'נר ה' נשמת אדם'. נרי בידך 'להעלות נר תמיד'. אלא אמר הקב"ה: אם הארת נרי, הריני מאיר נרך.

בליל אמש הגיעה אלי הבשורה המרה על לכתו של מורי ורבי ד"ר אפרים יעקב. מפליא, המרחק בין יש לאין. כיצד עבודה של אדם אחד יכולה להיות ההבדל בין עושר תרבותי לשכחה. אפרים, או אפי כפי שרבים הכירו אותו, היה אדם רב פעלים ורב זכויות, ויש רבים וטובים ממני שיקומו להספידו. אני אספר רק על הכירותי עמו בשנים האחרונות, בקשר לתיעוד מסורת יהודי חוּגַּרִיַה בדרום-תימן, שהוא לדעתי הפרויקט החשוב ביותר בו הוא עסק. כתבתי את עיקרי הדברים עוד בחייו, ולצערי הפכתי אותם כעת לדברי הספד.

אפרים סיפר לי שבעודו סטודנט צעיר לכימיה, בביקור בבית הוריו בנהריה, הוא התעורר באמצע הלילה לקול תקיעות שופר. מכיוון שהחודש היה חודש אדר ולא אלול, פנה אפרים בתמיהה לאביו – למה מעירים את כל השכונה ככה באמצע הלילה? אביו ענה לו – מארי חיים סנואני נפטר. בשיחותינו תיאר לי  אפרים את הלילה הזה כאירוע מכונן מבחינתו. הוא שינה את מסלול חייו וגרם לו להתעמק במסורת היהודית, התימנית בכלל והחוגרית בפרט. תפנית זו בחייו של אפרים הולידה מפעל הקלטות עצום, שבו תיעד את מסורת שירת הדיואן של יהודי חוגריה. הוא נדד בין ריכוזי הקהילה בישראל וצבר אלפי שעות הקלטה עם זקני הקהילה. חוץ משירה, אפרים היה חקרן בלתי נלאה בנוגע לכל תחומי החיים בתימן. דוגמא לרוחב היריעה של ידיעותיו ניתן לראות בהערות המאלפות שכתב לספרו של מארי יוסף רצ'א "תימנה", אותו ערך וההדיר. עבודתו של אפרים היתה יסודית, יסודיות שנבעה מהיותו בן הקהילה החוגרית ושילוב מוצלח במיוחד בין חוקר מבריק למידען ומבצע וירטואוזי. רבים זוכרים את קולו הייחודי, שהיו בו ריבוא רבבות גוונים – עוצמה ורגש, בכי וצחוק. בקולו המיוחד הוא היה למבצע שאין כדוגמתו ללחנים המורכבים והיפים של קהילתו. אני זוכר את תדהמתי כשהקלטתי אותו אומר את סדר העבודה של יום הכיפורים. במסגרת עבודתו הצליח אפרים, ככל הנראה, לתעד את מרבית מסורת שירת הדיואן מפי זקני הקהילה, בסה"כ ידועים לנו כיום יותר מ-60 לחנים – מסורת מכובדת לכל הדעות.

דוגמא אחת מיני רבות המתאימה לחג הפסח – אחד מי יודע בערבית תימנית, בביצועו המופלא של אפרים ז"ל, הוקלט על ידי איתמר פנחס:

מבחינה אישית, זכיתי להכיר את אפרים בעקבות חיפושי אחר המסורת המשפחתית שלי. בפגישתנו הראשונה האזנתי לקולו של מארי חיים סנואני זצ"ל, אחיו של סבא-רבא שלי שלמה, בוקע מתוך הסלילים הגדולים בפונותיקה בשירה 'מסאן באלנעים ואלגוד'. התרגשתי מאוד והתנצלתי בפני אפרים על הרגשנות היתרה, והוא הפטיר – זה בסדר, יש לך סיבה טובה. מאז אותה פגישה ראשונה ביליתי שעות רבות בארכיון הצליל בהדרכתו של אפרים, שחשף אותי לאוצר מסורת הפיוט הזו, ששמחתי לגלות שגם משפחתי קשורה אליה. בנדיבות יוצאת דופן, שיתף אותי אפרים בידיעותיו הרבות על שירת הדיואן והמסורת התימנית בכלל. בבית הייתי משנן את מה שלמדתי, והייתי חוזר שוב ושוב לארכיון וגם שר לאפרים שהיה מעיר מתקן ומחדד. זכיתי אם כן גם בפייטן-מורה שטרח להעיר, שלא אקצר היכן שראוי להאריך ולא אאריך היכן שראוי לקצר, פה לשבור מעט את קול, ואילו פה דווקא לשיר בעוז. אחרי שנתיים בערך, הכריז פעם אחת בשביעות רצון – ברוך הבא, התקבלת למועדון. אמת, אפרים היה ספקן באשר ליכולת ולרצון של בני הדור הצעיר ללמוד ממנו, השריד האחרון למסורת שכמעט נעלמה. לעיתים היה אומר בבדיחות, בהפתעה על בואי פעם אחר פעם לפגוש אותו – אולי הגיעו ימות המשיח? ובהזדמנויות אחרות היה גוער בי – אתה חייב לבוא יותר, מה אם פתאום אני אמות? ולבסוף תמיד היה אומר – תביא עוד עשרה כמוך! זכיתי גם להקליט מפיו כמה מן הפיוטים היותר נדירים שלא היה להם ביצוע מוקלט ונשמרו רק בזכרונו. בהמלצתו התחלתי גם אני בפרויקט תיעוד, הפעם של שירת הנשים בשיתוף וסיוע של הזמרת לאה אברהם, גם היא בת חוגריה. עוד בעידודו ובהשפעתו, ניגשתי לראיונות עם זקני הקהילה החוגרית כיום, לתעד כל מה שאפשר עוד להציל מפיהם.

אמרו חכמים – לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה. אם יש לקח ללמוד מסיפורו של אפרים, הוא בידיעה שעבודתו של אדם אחד יכולה לעשות את כל ההבדל בין זכרון לשכחה. למסורת החוגרית קם גואל בדמותו של אפרים, כמה מסורות נוספות לא זכו לאדם שכזה?  אפרים הלך מאיתנו לאחר מחלה קשה, שגדעה את פעילותו המחקרית הענפה. הוא יחסר לרבים, ורבים הם מוקירי זכרו אשר עבורם "אפי מהפונותיקה" היה מוסד בפני עצמו. יהי זכרו ברוך.

אפשר להאזין להקלטות של אפרים באתר "הזמנה לפיוט" בקישור זה ובקישור זה ובאתרינו באתר "שיתופיוט".

19 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. תודה תום, על שהדלקת נר זכרון לדמותו המיוחדת של אפי ותודה לאיתמר שהעלה לרשת את ההקלטה המרגשת. אני מקווה שעוד ידובר ויסופר עליו.
    (חברתו לעבודה של אפי)

    • רותי אני בטוח שיסופר עליו רבות, זה רק סיפורון קטן על אדם ענק…בשורות טובות!

  2. שלום תום,

    אני רוצה לשתף במשהו שלדעתי הוא חשוב מאוד.

    הכרותי המעטה עם ד"ר אפרים יעקב ז"ל היתה בתקופת לימודי בתיכון לפני כ- 12-13 שנים. הזמינו אותו ועוד יהודי חשוב לערוך שבת בנוסח יהודי תימן עם שיחות בנושאים הקשורים ליהדות תימן וכו'. מאז זכרתי אותו עד המפגש הנוסף שלי איתו לפני מס' שנים (בערך 7-8 שנים) בשבת החתונה של חבר שהתחתן עם קרובת משפחה שלו. אני לא חושב שהוא בכלל יודע מי אני אך אני בוודאי זוכר אותו ויודע מי הוא. ניסיתי לשוחח איתו על יהדות תימן וביקשתי ממנו איזה ספר שחיפשתי והיו ברשותו 4 עותקים ממנו לדבריו. למרות שכך אמר לי שהוא לא מוסר מהעותקים אך הוסיף ואמר (בערך בלשון זו): " אם אתה מחפש באמת איזה ספר, אתה תמצא ויהיה לך אותו". זהו משפט שנחקק בזכרוני וליוה אותי בהרבה מקרים במשך הזמן. אכן כמו שכתבת , הוא גם אמר לי: "אתם (הצעירים) לא באמת מתעניינים זה לא מעניין אתכם". משפט זה היה לי תמוה כי באמת התעניינתי אבל היום אני חושב שאני מבין את כוונתו. כדי להראות התעניינות צריכה להיות עשייה עם הרבה רצון כפי שאתה עשית לצידו.
    כל הנ"ל מביא אותי לנקודה שאותה רציתי להדגיש ולומר. ביום שלישי שעבר נזכרתי באיזו הקלטה ששמעתי שבה ד"ר אפרים יעקב מראיין את מארי יוסף קאפח ז"ל בנוגע למנהגי ההבדלה במוצ"ש. היתה לי איזו שאלה שכבר מזמן חשבתי לשאול את אפרים בעניין הקלטה זו ואמרתי לעצמי בע"ה אעשה זאת מתישהו. מה שלא ידעתי זה שאפרים היה חולה ויום למחרת חבר אמר לי שהוא במצב לא כ"כ טוב ואני התפלאתי בגלל גילו הצעיר. לא תיארתי לעצמי שיום למחרת בשעה מוקדמת בבוקר אקבל את הבשורה המרה. נדהמתי מאוד. אך למדתי מכך מוסר גדול באמת. אל לנו לדחות דברים חשובים ויקרים. הזמן חולף בלי שנרגיש והדברים לא באמת בשליטתנו או עפ"י מה שתכננו. כדאי לשים לב ולנצל כל רגע בעולמנו זה לדברים החשובים באמת ובכלל., ואף לדברים החשובים לכל אדם ואדם באופן אישי.

    צר לי על הסתלקותו ואפילו מהיכרות של שני מפגשים בודדים שאפשר לומר שהשפיעו עליי מאוד.

    יישר כח לך על פועלך לשימור מסורת אבותיך ואבותיו. יה"ר שתמשיך כך ותזכה לראות פירות ממעשיך.

    תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

    מרדכי סמינה.

    • שלום מרדכי יקירי, עוד זכורות לי לטובה פגישותינו המעטות בגני תקווה בחוג השירה עם יצחק נהרי…
      זה מזכיר לי שפעם מצאתי איזה ספר ישן שנורא עיניין אותי בחנות יד-שניה. אמרתי לעצמי, נו בפעם אחרת. חזרתי כעבור שבוע והספר לא היה שם. המוכר נתן לי טיפ חשוב לאוהב-ספרים ולחיים בכלל – אם אתה רואה ספר כזה, קח אותו…
      שנדע רק בשורות טובות!
      תום

    • שלום מרדכי
      אם אתה מתכוון לשבת בישיבת כפר הרואה עם רב מסוים מחדרה,אפרים ואני, אז צור אתי קשר בבקשה.
      תודה

  3. ד"ר אפרים יעקב איש אשכולות ,נסתלק מאיתנו בטרם עת. בזמן הקצר שהכרתי אותו
    עמדתי על רצונו העז לחקור את תרבות יהודי תימן בכל ההיבטים.כאשר הבאתי בפניו זיכרונות ילדות תמיד ציין ,תרשמי במחברת ,ידע תמיד להסביר מניין נובע מנהג זה. גם זו הייתה דרך ללקט עוד ועוד מידע על אורח חייהם ומנהגיהם של יהודי תימן.יהי זכרו ברוך!

  4. שלום תם. גם אני כמו רותי מודה לך על שהדלקת נר זיכרון לאפי. גם אני הכרתי אותו בפונותיקה עת באנו שנינו כסטודנטים לעבוד שם. אני עם המסורת המרוקאית והוא עם המסורת התימנית. הוא היה איש מיוחד במינו ורב פעלים. באותו זמן הוא שימש גם כעוזרו האישי של פרופ ישעיהו ליבוביץ. לא ידעתי שהיה חולה ונדהמתי לשמוע על פטירתו. יהי זכרו ברוך.
    זיוה עטר

  5. ראשית הריני מודה כי רבע חוגרי הנני סבי מצד אמי היה מארי עמראן אברהם צברי וכשמו יליד גבל צבר בחוגריה.
    סבי ז"ל שהיה לדמות מכוננת בחיי הצעירים היה תלמידו המובהק של המארי חיים ואף התגורר בקרבתו כמאמחז"ל לעולם ידור אדם במקום רבו.
    הקשר לרבו היה סימביוטי וההערצה ההדדית הייתה עצומה עשרות ספרים מתנותיו של המארי חיים קישטו את ארונו והסתלקותו הייתה חודש לאחר פטירת רבו מכאב לב.
    הקשר החוגרי קפץ לי לאחר שנים כאשר אבי הרב דוד זצ"ל שניהל את ביה"ס חורב ברעננה בה חונכו בניו של ד"ר אפרים סיפר לי אודותיו לפני כעשרים וחמש שנים וקישר בינינו בהיותי חובב מוזיקה דרום תימנית אותנטית.
    יצרתי עמו קשר וחשפתי בפניו את אוצרות הקלטותי שהכילו קטעים של סבי זצ"ל בשיר ופיוט וכן את קטעי שירה רבים של גיסיו ילידי שרעב וחניכי עדאן האחים חיים ואברהם חנדלי ז"ל.
    הוא התלהב ממש כמו ילד למראה ממתק ענק והתרגשותו נגעה ללבי ומאז ניסה לדרבנני להפוך למידען כשהוא שולח לי דפי תחקור.
    שלחתיהו לסבתי תחי' המתקרבת לגיל 90 תבלחט"א והוא תחקר אותה רבות בהיותה כלת משפחה חוגרית מיד בצליל דיבורו היא קלטה את ה'חוגריות' מתנגנת בפיו.
    באותה התקופה לפני למעלה מעשר שנים הוא שידר תכניות ברדיו התימני דאז בניהולו של נריה עוזרי והיא התענגה על שפר אמרותיו.
    לפני מספר שנים מצאתי מכתב בקשה לעליה פרי עטו של סבי זצ"ל אליו נחשפתי בספרו של חיים צדוק כאשר עיטרתיו בהערות שוליים נרחבות וביאורים מפורטים ושלחתיו אל ד"ר אפרים הכהן הגדול של ההיסטוריה החוגרית תגובתו הייתה 'מכמיר'
    לענ"ד כאן מתמצית אישיותו הנפלאה של האיש המוכשר הרגיש ורב הניגודים אשר אהב את עדתו אותה חקר והעלה על במתי ההיסטוריה טרם תשקע בתהום הנשיה התרבותי הבולען האפל ששמו מיזוג הגלויות הישראלי…

    • תודה רבה יעקב, כיצד אפשר לשמור איתך על קשר?

      • תום התענגתי על שירתך בפרט בשיר שושבינים באו ושמעתיו מספר פעמים רב גם כדי לקלוט את הנעימה היפהפיה.
        לא הייתי מאמין כי אשכנזי יוכל לבצע כך שירה תימנית בכלל וחוגרית בפרט…
        תוכל להתקשר אלי בנייד 0504140399 ובאם אהיה פנוי אשמח לשוב אליך.
        תוכל להתכתב עמי במייל adani555@014.net.il

  6. עכשיו נודע לי על פטירתו של האיש הנדיר שזכיתי להכיר לפני 16 שנים , בשבעה של סבי יחיא כלף ז"ל . למעשה , הכרתי את סבי ואת שורשיי באמצעות דר' אפרים יעקב . אני אסירת תודה לו על כך והבעתי זאת בפניו לא פעם . אני מקווה שלמחקריו יהיה ביטוי בספרי ההיסטוריה שנלמדים במערכת החינוך , ספרים שבילדותי ובנערותי הותירו אותי , נבוכה ..
    דר' אפרים יעקב המיר את המבוכה והתלישות במורשת מתועדת וחשף שורשים עמוקים .
    בפעם האחרונה שראיתי אותו , בבית לוינשטיין , ישב בכסא גלגלים , ממגנט כדרכו את מבקריו הרבים בידע העמוק והמקיף ובעיקר , רווי באהבה ליהודי תימן , למורשת יהדות תימן בכלל והחוגריה במיוחד . שמחתי לראות שהאוצר הבלום שהוא אצר במוחו לא נפגע . באותו ביקור הוא ביטא את רצונו ( ובלשונו "אני חייב להספיק בחיי " ) להשלים את ההוצאה לאור של הספר שכתב על סבי המנוח מאלגדס , אותו תיעד במשך שנים .
    במהלך השנים העביר אלי מס' טיוטות ובביקורי האחרון ניסה , ללא הצלחה, לשלוח לי את הטיוטה האחרונה , מהמחשב הנייד שלו . לצערי , מאז , לא קיבלתי מענה בטלפון הנייד שלו .
    מי מטפל במחקריו ?

    • שלום אורה, אין לי תשובה על שאלתך אבל את מוזמנת לשמור איתי בקשר ואם אדע משהו אכתוב לך. זה המייל שלי: tomfogel@gmail.com

  7. שלום תום, שמי אהרון אחיו של אפי. צור איתי קשר בaaron@nagarcpa.com

  8. שלום תום,
    נכנסתי לאתר "נוסח תימן" לראות דברים נוספים שנכתבו על אפרים ז"ל
    מאד התפלאתי אבל אפילו ידיעה על פטירתו לא היתה שם,
    שלחתי להם תגובה על כך שהדבר מפתיע ןהם שלחו לי בתגובה שאכתוב להם
    עליו והם יפרסמו את זה בשמחה,
    חשבתי שאתה תעשה את זה ודאי טוב יותר מכל אחד אחר אם לא מהרבה אחרים
    יזהר משומר

    • תודה יזהר, אני בטוח שעוד יכתב על אפרים הרבה, בוודאי בזמן הקרוב נשמע מאחרים שיכתבו עליו מבחינות אחרות ובצדדים אחרים. בכל מקרה אפנה לנוסח תימן בעיניין, תודה רבה.
      תום

  9. התגובות מאד מרגשות. את אפרים הכרתי במסגרת סדרה של שיעורים על התפתחות הקבלה. ונדהמתי מהעושר והידע שלו בהרבה מאד תחומים. ובתחום המחשבה נהג לומר- כל אדם רשאי לחשוב ככל העולה על רוחו. מאז היינו חברים ונפגשנו פעמים רבות בביתו של הרב מאיר עפארי שבקדומים, ובעוד הזדמנויות שונות.
    יהי זכרו ברוך

  10. אף פעם לא העריכו חכמים.

    • יהדות תימן מאז ומעולם העריצה את חכמיה ומוסרי מסורותיה בניכוי רעשי רקע של מחלוקות על בסיס אישי.
      ד"ר משה עמאר גדול חוקרי יהדות צפון אפריקה מתקשה מאד בהפצת ספרי חכמי מרוקו בקרב בני עדתו התאונן בפני פעם כי יהדות תימן למרות היותה עניה במספר נפשות וממון – הרי שהיא חוטפת את ספריה בשקיקה…

  11. שלום,

    הייתי בחו"ל (אני עדיין) וכשבאתי הקיץ לביקור מולדת, ספר לי ידיד, שפגשתי במקרה על מותו של המרצה האהוב שלנו אפרים יעקב. לקחתי אצלו כמה קורסים בבר אילן. זוכר את השבתאות במזרח, כלכלה וחברה בתימן וקורס על החיד"א ובתי דפוס.הוא היה גדול.

    האם תוכל לשפוך אור על נסיבות מותו? כמה זמן היה חולה?

    נבו צארום

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות