אופיר טובול | 10 דברים שלא ידעתם על המימונה

bintelNUMBERS-1

לשם החג, ״מימונה״, לא מעט משמעויות שונות ומעניינות – המפורסמות שבהן מייחסות את המימונה למילה העברית ״אמונה״, לפטירתו של אבי הרמב״ם- מימון, או לאלת המזל הברברית, לאלא מימונה. משמעות מעניינת ולא מפורסמת מייחסת את שם החג לעיר ״תמימונה״ השכנה לסודן, ממנה הגיעו יהודים רבים למחוז תפילאלת שבדרום מרוקו. בליל הסדר, לצד ״בשנה הבאה בירושלים״, נהגו לקרוא גם תפילה לחזרה לאזור זה. אז האם אנחנו בעצם סודנים?

bintelNUMBERS-2

המימונה סימלה בצפון אפריקה, בין היתר, את יחסי הקירבה שבין היהודים למוסלמים. במקומות רבים המוסלמים היו אלה שמביאים ליהודים את החיטה, החלב והחמאה בצאת החג, להכנת המאכלים. התפיסה הרווחת כלפי יהודים במרוקו היתה כי הם מעתירים שפע על הארץ כולה לאורך השנה, והמוסלמים ראו בזה הזדמנות להעניק חזרה לשכניהם היהודים. בעיירה אזמור המוסלמים העמידו לרשות היהודים את הבוסתנים והשדות לאורך היום, מתוך אמונה כי היהודים ישאירו ברכה על האדמה, והקרקע תהיה פוריה.

bintelNUMBERS-3

סיפור יוצא דופן לעניין זה הועלה על הכתב בספר ״זכור לאברהם״ לגבי העיר פאס, שבה בליל המימונה שערי המלאח ננעלו על ידי המשטרה ואסור היה למוסלמים להיכנס לשכונה. יהודי שרצה להזמין את חברו המוסלמי, היה עליו לסור יחד עם החבר אל תחנת המשטרה ולהפקיד את תעודות הזהות של שניהם עד לתום הביקור.

המלאח של פס

bintelNUMBERS-4

אין דרך אחת לחגוג את המימונה. יש קהילות שמכינות מופלטה, יש כאלה שלא. יש מקומות שבהם חגגו את המימונה רק בבית, יש עיירות יהודיות שחגגו ברחובות העיר, ובמקומות אחרים בשדות ובבוסתנים. אם לאפיין בכל זאת את החג – נראה שהרעיון העיקרי הוא לחגוג את תחילת האביב והקיץ, לצאת אל הטבע והגנים ולברך שהשנה הקרובה תהיה מלאה במזל.

bintelNUMBERS-5

בעיר ווזאן, מתואר כי חגיגת המימונה היתה מסתיימת לפנות בוקר, כאשר לאחר סבב האירוחים, היתה נאספת הקהילה היהודית כולה וצועדת בתופים ובמחולות אל מעיין הנמצא בלב השכונה הערבית. החגיגה הזאת התקבלה באדיבות מצד השכנים המוסלמים על אף הרעש וראש העיירה היה יוצא לברך את היהודים.

צילום מסך 2015‏.04‏.08 ב‏.15.42.37

bintelNUMBERS-6

אחד המאפיינים הבולטים של המימונה הוא הבתים הפתוחים והביקור אצל אנשים זרים. הנוהג בחג הוא לבקר בליל המימונה בכמה וכמה חגיגות, לשתות כוס תה, לטעום משהו מתוק ולהמשיך לבית הבא. האווירה הזאת הופכת את ערב המימונה למושלם לשידוכים וגם לביקור של בחור מאורס אצל משפחת כלתו. בספר ״יהודת המגרב״ מתואר מנהג יהודי רבאט לפיו הארוס מגיע בלוויית הוריו ומביא איתו דבש, חמאה, חלב, תכשיטים ומתנות. כאשר הוא מגיע טובלים את ידיו וידי ארוסתו בדבש, חלב וחמאה ולטקס יש תנאי אחד- עליו להתנהל על ידי גברים מאושרים שמעולם לא התגרשו.

bintelNUMBERS-7

בערב המימונה נהגו שלא לאכול בשר אלא רק מאכלי חלב ודגים, המסמלים שפע וחגיגיות. בעיר תטואן נהגו להעמיד בשולחן החג קערת מים גדולה עם דג שוחה בתוכה. סמל למזל כמובן.

bintelNUMBERS-8

מסתבר שהבאבא סאלי לא ייחס ליום המימונה חשיבות מיוחדת. את אורחיו כיבד בתמרים, אגוזים שקדים וערק בלבד. רבנים רבים אחרים החרימו במשך שנים את חגיגות המימונה בחוצות הערים בשל ה״פריצות״ השורה בהם. אחת הדרשות המיוחדות המטיפות כנגד חגיגות אלה, היא דרשתו של רבי מסעוד דנינו זצ״ל, שחיבר בחרוזים והנה ציטוט מתוכה: ״גם הפוליטיקאי ולוויתו, גאה ניצב על משמרתו, ומסביב שולח את מבטו, צופה דבר מראשיתו, אך אינו מבין לאחריתו״.

bintelNUMBERS-9

מסתבר שבקהילות יהודיות נוספות מחוץ לצפון אפריקה, גם היו מציינים את איסרו חג הפסח במנהגים דומים – העיראקים נהגו ביום זה לצאת אל הטבע ולטבול בנהר החידקל והפרסים אף הם נהגו לצאת אל הטבע, הגנים והפרדסים. באזור מצרים, ארץ ישראל ותורכיה ציינו את יום זה כפתיחת השנה החדשה. זה המקום להזכיר את חג ה״סהרנה״ הכורדי שגם הוא נחגג ביציאה לטבע, שבמקור נחגג באותו יום, אך הועבר בישראל לסוכות כדי לא לגנוב את ההצגה למרוקאים.

bintelNUMBERS-10

הפיוט ״אתם יוצאי מערב״ הוא תיעוד מרהיב של רבי דוד בוזגלו שמתאר את אווירת האחווה האנושית ששררה בחג המיוחד הזה. שנזכה לראות בימי חיינו את השורות הבאות מתוך הפיוט:

וְלֹא נִכָּר הָעִבְרִי. לִפְנֵי אָחִיו הַהֲגָרִי.

אִם עִירוֹנִי אוֹ כַּפְרִי. רוּחַ כֻּלָם נְכוֹנָה.

שָׁם טֻשְׁטְשׁוּ הַתְּחוּמִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים

אִלְמָלֵא אַנְשֵׁי דָּמִים. אֲשֶׁר עַל הַמְּדִינָה.

״אתם יוצאי מערב״ – הפיוט המלא ומילות הסבר 

*

בונוס טראק

ולסיום – שמעון פרס מנסה למצוא את עצמו בחגיגת מימונה ועוד 15 דקות של מבוכה כללית:

.

מקורות:

״לאילן ריח״ – ר׳ אילן גוזל
״זכור לאברהם״ – ח״ז הירשברג
״יהדות המגרב״ – פרופ׳ שאול בן שמחון
ר׳ דוד בוזגלו – מקור לא ידוע

5 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. אופיר היקר,
    ממש נהניתי! המאמר הכי רציני שקראתי על חגיגת מימונה.

    השנה אני חוגג מימונה עם הלהקה שלי מתופפי המדבר (שמתמחה בין היתר במוזיקה מרוקאית), בפתח תקווה. למרבה האירוניה בחמש השנים שעברו הופענו בקיבוצים…

    ברשותך, אשתף את הקהל בכמה נקודות מעניינות וחדשות שהעלית בפוסט המצוין הזה.

    תודה רבה,
    ריגשת אותי!

  2. אני מאוהב בחג המימונה.
    אני חושב שהאשכנזים היו צריכים מימונה, להתייחס לשייגעץ השכן ולא להתעלם ממנו, זה היה עוזר להם נגד האנטישמיות.
    זה חג אנטיאנטישמי.
    חג מבורך.
    תרבחו ותסעדו.

  3. אני מבין שי רבים מיוצאי מרוקו שלא אכלו מופלטות וחמץ בליל המימונה. לקריאה –
    https://avnetstore.wordpress.com/2015/04/08/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA/

  4. מעניין. חסרה עובדה קטנה.
    מקור החג הוא החג הפרסי הפגאני העתיק נוירוז. משם החג התפשט לשאר המקומות, דתות ועמים.

  5. http://m.ynet.co.il/Articles/4511872 . חיפשת את המקור של המימונה אז הנה עוד עובדה אני רק יניח את זה כאן….

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות