עיצוב | תכשיטים לבית: קערה לזלביה תימנית וקומקום תה מרוקאי

הפעם אנחנו עם שני פרוייקטים סטודנטיאליים שבהם התחבטו מעצבים צעירים עם דרכים חדשות לשימוש בכלים נוסטלגיים מהבית והתרבות שלהם. אם כחלק משיפור וייעול השימוש או כדי למצוא פתרונות יצירתיים ואסתטיים להעצמת חווית המשתמש. הלית זנדני, סטודנטית בשנקר, עיצבה קערה לאכילת הסופגניה התימנית זלביה, ואביאור זאדה, גם הוא משנקר, שעיצב בראד – קומקום תה מרוקאי.

הלית זנדני- צלחת לזלביה

התבקשתי לבחור קונספט לעיצוב קערה וכלי אכילה ידני במסגרת ארוחת הבוקר. לאחר מספר התלבטויות בדרך, הבנתי שכדי להצליח ליצור משהו טוב באמת אני צריכה להתחבר אל הפרוייקט מהמקום שהכי קרוב אליי. משם הדרך אל הבישולים של סבתא הייתה מאוד קצרה.

הלית הכלי

הלית זלביההפרוייקט היה בשבילי חזרה לילדות, אל חופשים בהם כל הנכדים היו נפגשים אצל סבתא למשך שבוע ובכל בוקר קמים לריחות של זלביות חמות שנטבלו בהנאה בסוכר. לזלביה, מאפה תימני מטוגן, יש מקום של כבוד כשמגיעים לסבתא עד היום. אך מבחינת כלי האכילה, היא עוד לא קיבלה את הכבוד המגיע לה, לכן החלטתי לקחת את העניין כפרוייקט במחשבה על יצירת חווית אכילה חדשה ועל יצירת תכשיט לאוכל של סבתא שייתן לו את המעמד הראוי לו.

בתחילת התהליך הבנתי שאני רוצה לתת לסוכר, השחקן המשני כביכול, במה משלו. להפוך אותו לשחקן המרכזי ולהציג אותו בצורה המחמיאה לו ביותר. בחנתי את ההתנהגות של הסוכר על גבי משטחים שונים. גיליתי שיש שני מצבים בהם הסוכר נראה במיטבו. הראשון, כשהוא מרוכז בכמות גדולה ומרכך משטחים תלת מימדיים. והשני, כשהוא מפוזר ויוצר אוסף של נקודות לבנות על גבי משטחים בעלי צבע שהוא לא לבן.

הלית סוכר

החלטתי שאני רוצה להכניס את שני המצבים אל תוך הקערה שלי באמצעות יצירת טקסטורה תלת מימדית שמשנה את גודלה.  הטקסטורה משמשת ככלי לקיבול כמות הסוכר הראשוני. ולאחר הטבילה בסוכר, משמשת להורדת כמות הסוכר מהזלביה בעזרת גירוד על גביה.

הלית תכשיטבתהליך העיצוב הושפעתי המון מתרבות הצורפות התימנית ומאדריכלות מוסלמית המצויה בתימן. מתחילת הדרך, המחשבה על הקערה הייתה יצירת תכשיט לאוכל של סבתא שייתן לו את המעמד הראוי לו מבחינתי. חלק גדול ממה שהניע אותי לעבוד כל-כך קשה, הייתה המחשבה על הרגע שבו אעמוד מול סבתא בסוף התהליך ואראה לה את הקערה שעיצבתי, והרצון הכה גדול שהיא תהיה לא פחות ממדהימה לכבודה.

במהלך הדרך גיליתי עולם תרבותי עשיר, מלא ביופי וקסם מיוחד במינו. חלק מהתהליך שעברתי במהלך הסמסטר היה התחברות לתרבות שאני שייכת אליה. הבנתי שבין אם ארצה ובין אם לא, אני חלק מהעולם הזה והעולם הזה הוא חלק ממני. אני שמחה ש"הוכרחתי" לצאת למסע הגילוי הזה, מכיוון שלפני הפרוייקט, לא הייתי מעלה זאת על דעתי וזה היה יכול להיות פספוס אדיר.

הלית 1

אביאור זאדה – בראד, קומקום תה מרוקאי

תמיד רציתי לחיות בעבר, במוחי ההרפתקאות נמצאות שם, לאחרונה אני מבין שהתקופה בה אנחנו נמצאים היא שילוב והתקדמות של כל השנים האלה, למרות שאנחנו חיים את המציאות של עכשיו אנחנו יכולים לנתב לעצמינו את השנים ואת סגנון החיים שנרצה לחיות. חלק מחיי העברתי תחת קורת הגג של סבי וסבתי שהגיעו ממרוקו, וכל מה שיכולתי לשאוב מהם אני לוקח איתי, רוצה להאמין שמה שעבד פעם עובד גם היום והחיים הפשוטים שחיו פעם לא נעלמו אלא רק משנים את צורתם.

בראד


הפרויקט שלי הוא קומקום מרוקאי (בראד במרוקאית). 
העבודה נעשתה במסגרת קורס שבו הנושא היה ארוחת בוקר ישראלית. ארוחת בוקר ישראלית נבנתה על הרבה מאוד תרבויות שונות, לקחתי את התרבות ממנה אני מגיע והתחלתי לחקור את השפה העיצובית שנמצאת בתרבות המרוקאית. העבודה התחילה במחקר על המקום שמשפחתי נולדה וגדלה בה, בשינון הסיפורים המרתקים שסבי וסבתי היו מספרים לי, תמונות שהייתי מוציא ממחבואם ומוזיקה מרוקאית שמאחדת הכל יחד.

השראה

הקומקום המרוקאי ממשיך מסורת של מאות שנים מתרבות האיסלאם. גם היום מיוצר בשיטה המקורית ,הוא עשוי מנחושת לבנה ובו דוגמאות הלקוחות מארכיטקטורה ואומנות איסלאמית. יש בקומקום חוכמת מזיגה שמתאימה עצמה גם היום, בדרך שבה מטים את הקומקום ובמזיגה איטית, דרך הפיה המתעגלת שעוצרת את המים מלהחליק על הקומקום ולהגיע לכוס בטמפרטורה הרצויה, צורת הידית מאפשרת את הרמת הקומקום ושמירה על האיזון, צורת הפיה מתאימה את עצמה לידית ומשלימה את צורת המזיגה, בחלק העליון מכסה כניסת המים ומעליו הידית שצורתה (מינרט) ששימשה את הארכיטקטורה האסלמית והייתה כחלק מראשי המסגדים, על גוף הקומקום יש שימוש באומנות הקליגרפיה, אומנות המתאפיינת בשימוש בכתב כחלק מהעיטורים על המסגדים קירות וספריה ששימשו את התרבות האסלאמית.

המהלך הראשון היה להעתיק את הקומקום אחד לאחד כל פעם, בניסיון ללמוד את הקווים, דרך המחשבה ולהבין איפה אני יכול לשבור את הקווים, לשמור על הפרופורציות ולבדוק מה צריך לקבל יותר מקום ואולי להקצין אלמנטים מסוימים.

קומקומים סקיצות

6 תגובות בפוסטהוספת תגובה
  1. כל כך יפה. תודה על השיתוף.

  2. הבארד מעוצב להפליא, הרבה יצירתיות מקורית. נ ה ד ר !!!

  3. שני הרעיונות מקסימים!!!
    אביאור, הרעיון לקחת משהו אותנטי ולשוות לו מראה מתקדם או חדשני בשמירה על הפרופורציות ועל התכנון שמראה על חשיבה מוקפדת, כמו שהגדרת ׳חכמת המזיגה׳ זו החכמה!
    לצערי קומקומים שיש היום על המדף אמנם מעוצבים לעילא, אבל לא שומרים על החכמה הזאת, התה נשפך ולא נמזג בצורה מושלמת לכוס, ואכן הבראד (הקומקום המרוקאי המסורתי) מחכים לעשות כן.
    בהצלחה

  4. הלית ואביאור. אתם מוכשרים וגאווה ישראלית. לו היינו בשלום עם האיסלאם ההזמנות היו זורמות ללא הרף . תצליחו.

  5. וואו. החשיבה של הלית היא גאונית. מאוד התרשמתי מהתוצאה!

  6. אביאור היקר,
    כשאני מתבונן ב"בראד" המוח שלי אוטומטית מעלה לי זכרונות של סבתא שלך עם מטפחת על הראש ,בשישי בצהרים בחום המטורף של יולי אוגוסט ,בחדר הקטן של הסירים מבשלת 4-5 סירים במקביל.

    מבחינתי הקומקום הזה הוא סוג של הרמוניה,
    אתה עובד נקי ואסתטי , חלק,זרימה.

    גב זקוף,ראש מורם,עלה והצלח.

הוספת תגובה

אנא כתב/י את שמך

חובה לכתוב שם

אנא כתב/י כתובת אימייל בתוקף

חובה לכתוב כתובת אימייל

אנא כתב/י את הודעתך

קפה גיברלטר © 2017 כל הזכויות שמורות